צער...

שלום לפעמים אני כל כך כועס על עצמי על מה שעשיתי ...היו מספר פעמים בחיים שלי שחשבתי לשכב עם זונה ותמיד היה מי שיציל אותי ידידה טובה או חברים שדאגו לי או הורים שלי שחשבתי עליהם וזה מה שהציל אותי מלעשות את זה........באותה תקופה לא היה לי כלום אף אחד לא השגיח עליי אף אחד לא דאג לי ואז זה קרה....מאז המקרה גיליתי את אבא שלי שהוא איש מקסים למרות שלפעמים מרגיז אבל הוא האיש החבר הכי טוב שלי אמנם לא ספרתי לו מה שארע אבל הוא עוזר לי מאוד אין ספק שהתקופה הזו שעוברת עליי מכאיבה לו לפעמם אני רואה את אבא שלי שהוא כבר לא צעיר בוכה הוא כבר הפך למעשן כבד יותר והכל רק בגללי......וזה כל כך רע מה שעשיתי לעצמי ולהורים שלי שתמיד נתנו לי הכל.....אני מרגיש שאני חרא של בנאדם חרא של בן......בלי קשר השבוע ראיתי כל מיני סרטים שיש בהם זונות כמו לפרק את הארי של וודי אלן אחלה סרט זה גרם לי לחוש תחושה נוחה יותר לגבי מה שעשיתי שם זונות מתוארות כמגשימות פנטזיות מיניות ושזה עבודתן ושזה אפילו טוב יותר מהרבה עבודות אחרות........לאחר שחשתי טוב יותר והזדהות וכו מצאתי את עצמי מבין שהחיים זה לא סרט כי הפחד שמקנן בי בקשר ללהדביק נשים במחלות שונות ומשונות מפחיד אותי.......כמו כן הזונות בסרטים מתנהגות כמו מטפלות נפשיות וכאלה דבר שהוא לא ריאליסטי וכן לא מסופר הסבל שלהן מהעבודה הארורה הזו אני יודע שיש נשים שעוסקות בזה בארץ מבחירה וחיות מצויין חיי מותרות ויש נשים שסובלות מאלימות ועצבנות יתרה.......מה שאומר שהחיים הם לא סרט .....והליכה לזונה שלפעמים בקולנוע נראית כמשהו רומנטי והרפתקאני כמעט תמיד לא יכול להיות כזה או שמא בצורה שבה אני עשיתי זה ...עם זונה באוטו זה אולי לא הדרך לעשות את זה(במקרה שהולכים לזונה)קצת הודה מבולבלת להתראות ותודה

רוב מוחלט מהן עברו התעללות מינית ופיזית בילדותן, ומצויות במצב פוסט טראומטי. בנוסף, קשה מאוד להפוך אדם לזונה, ולכן תהליך ההפיכה שלהן לזונות כולל אונס, מכות, בידוד, סימום ושבירה נפשית ע"י הסרסורים. אם אתה רוצה לקרוא עוד - מכון תודעה : http://www.macom.org.il/todaa-home.asp התרבות השלטת מסתירה את העוול הנורא, מטעמים מסחריים וכלכליים (היקף ההכנסות מזנות בישראל בלבד הוא כמיליארד ש"ח בשנה).

היי אני מודע לעניין הזה לכן זה מאוד כואב לי........אני חי על כדורים ממש רע לי מכל העניין הזה......

היי מיסטר בלו, האפשרות להתנדב ולסייע לאנשים במצוקה נראית בעיני נפלאה, ללא קשר לגוף בו תבחר. זו הזדמנות מצויינת להעביר את הפוקוס מעצמנו אל האחרים, לתרום משהו מניסיוננו, ולהנות מהתמלאות מפתיעה של מאגרי האנרגיה שלנו. רעיון נהדר, לא רק בהתייחס למיסטר בלו. שבת שלום ליאת

באופן אישי אני סבורה שחרטה היא דבר לא הוגן לעשות לעצמך. שכן, בחרטה אתה שופט את מי שהיית בעבר בכלים שיש לך היום, ולא היו ברשותך אז. אתה צריך לשמוח שהחרטה הגיעה, כי זה אומר שאתה אדם יותר חכם ומבין היום ממה שהיית בעבר. אך זהו תפקידה היחיד של החרטה - לסמן לך שהשתנית. עם השינוי הזה נפתחת האפשרות לעשות דברים חדשים בחייך. אם נחזור לאירוע עם הפרוצה, הרי שאם בעקבות המפגש איתה למדת שאתה לא רוצה לנצל את מצוקתם של אנשים, ואולי אתה גם רוצה לעזור להם להיחלץ ממצוקתם - הרי שניתן לראות שצמחו מהאירוע הזה גם דברים חיוביים. לא רבים הם האנשים שמסוגלים לראות את הזולת במצוקתו, רבים עוצמים עיניהם ומספרים לעצמם שקרים כדי לא להרגיש רע עם מה שעשו. במובן זה החרטה שלך מראה גם על כנות עצמית ואומץ.