נפש מותשת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
שלום, לא יכולה לשאת יותר את הנטל הכבד - בדידות, נחיתות, החמצות, קנאה.לו רק יכולתי להירדם ולהתעורר מישהי אחרת, עם אישיות שונה, כזו שמצליחה לחיות את החיים ולא עוברת לידם... להחזיר את הזמן האבוד.... 20 שנה של התבוססות בסחי ושום קרן אור אינה חודרת. שום שינוי בתחושות ובחוויות למרות נסיונות טיפול, למרות טיפול תרופתי. מה עוד נשאר לנסות? הכל סתם בליל של מילים שאינן חודרות. הרי מה הטעם במילים? אין הן משפרות הרגשה, אין הן תחליף ליד מלטפת, לתקווה לעתיד שונה, לזוגיות. ואיך מעבירים את הזמן כשאין עתיד ואין תקווה? איך מנטרלים את תחושת הסלידה העצמית למול כשלונות רבים כל כך? כשמאבחנים מחלת סרטן - לרוב יש הערכה לזמן הסבל הצפוי, ואדם יכול גם להחליט לא לקבל טיפול ולקצר בכך את סבלו. למחלת הסרטן בנפש אין פתרון דומה....חבל... .
אין מילים יקרה, סיימתי לקרוא את הודעתך, המנוסחת במילים כה יפות ובהירות, עם תחושת אין-מילים משלי... כל-כך רציתי למצוא מילים נעימות ומנחמות בשבילך. בינתיים, אני שולחת לך משהו מהתקווה שלי, ומהאמונה שלי שאפשר להשתנות, שאפשר לגדול, שמותר... חזקי ואמצי, אורנה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
