קשר על תנאי

שלום, מזה כחודשיים אני נמצאת בקשר רומנטי. הקשר נתקל במס' צמתים עד כה, וגם כעת אנו ניצבים בצומת שכזה. סביר מאוד להניח שאני סובלת מחרדה חברתית ברמה קלה- בינונית. שכן, אינני הימנעותית, אני לומדת, עובדת ומנהלת קשרים חברתיים. במצבים מסוימים ועם אנשים שנתפשים כהישגיים/ביקורתיים/יהירים וחשה נבחנת, אני מגלה בישנות רבה, מסמיקה, ונאלמת. במהלך הקשר הקצר השתתפתי בארוע משפחתי של חברי (הכולל גם את חבריו הקרובים), בהיקף של עשרות משתתפים, ולמרות רצוני להשתתף (בצורה פעילה) בשמחתו של חברי, הרגשתי אי נוחות גדולה ולא הצלחתי להשתלב במערך החברתי. בצעד של חוסר בטחון ומתוך תחושת נחיתות, הפנתי לחברי טענות על כך שחבריו יהירים ואילו הוא אומד או בוחר את חבריו בהתאם להישגים האקדמים שלהם. הדבר גרם לפגיעה קשה בחברי שהוביל מצידו לסיום הקשר. אני שהתעשתתי והבנתי את הפגיעה שלי בו, התנצלתי, הבהרתי והבעתי את רצוני בהמשך הקשר. הקשר אכן שב למסלולו, והנה, לאחר כשבוע, נתקל שוב באיום הפרידה... הוזמנו לארוחת ערב אצל זוג חברים, אני התלבטתי ושתפתי את חברי בלבטיי ובחששותיי. ידעתי שחשובה לו מאוד הצטרפותי למפגש ונעתרתי. הרגשתי לחוצה לפני המפגש, ובשעת המפגש התקשרתי והתנצלתי בפני חברי על כך שלא אוכל להגיע. לא הייתי מסוגלת לצאת למפגש הזה, על אף שהתכוונתי לעשות זאת. בשיחה שנערכה לאחר מכן חברי הביע אכזבה עמוקה, את יכולתו להבין אך לא את יכולתו לקבל. כמו"כ שאינני עומדת בצפיותיו ושהוא עדיין לא יודע מהן המשמעויות של כך. (לדעתי, מעבר לקושי שלי, הטרידה אותו העובדה שהברזתי ברגע האחרון..) אני חשה כי הקשר שברירי ואני לא צריכה לקחת חלק בקשר שאינו מסוגל להכיל אותי ואת קשיי, כמו גם את הטעויות שאני עושה ואעשה. יש לציין שמאז החזרה לקשר מאוד השתדלתי להיות רגישה, תומכת ואוהבת כלפי חברי, לאפשר לו לראות את פגיעותי ורגישותי, תוך תקשורת פתוחה ומקבלת. אשמח לשמוע את דעתכם.

ערב טוב, קשה להעריך מכאן האם הקשר הנוכחי הוא הקשר הטוב והנכון עבורך. כך או כך, מה שעומד במוקד כרגע, הוא יכולתך (או אי-יכולתך) להיות אדון לחייך, לתפקד במיטבך בנסיבות חיים שונות, ולשבור מעגלים של הימנעות. כאשר את מסיטה את הדיון ליחסים עם החבר, את מתעלמת מן העובדה שקיימת כאן בעיה מטרידה, העלולה להפוך אותך לאדם מצומצם ונמנע. תוכלי לומר לחבר שלך שאת מודעת לכך שהחרדה היא זו שניהלה אותך בשני המקרים האחרונים, ושאת מעוניינת להילחם בה בכל דרך אפשרית. נדמה לי שזה יהיה מבחן חשוב ליכולת ההכלה שלו, לסבלנותו ולרצינות כוונותיו כלפייך. בכל מקרה, במקביל, חשוב מאד לפנות ולקבל עזרה מפסיכולוג/ית קליני/ת או לברר על סדנת התמודדות עם חרדה חברתית וביישנות, ויפה שעה אחת קודם. בהצלחה ליאת