relationship with daughter

Sorry i am writing in English- you may respond in Heb. I have a wonderful married daughter of 25 . However, she is very moody.There are times when I just cannot have a conversation with her AND she screams me down - I am terrified to express my opinion AND express my point of view on anything AND believe me i do not interfere in what she does. I hate arguments AND for the sake of peace I am prepared to forgive AND forget but sometimes I just am at my wits end. The previous time I just couldnt take it anymore AND I wouldnt tell anyone of my whereabouts. She panicked AND I am sorry for the aggravation I gave her -How am i supposed to react to her outbursts? Am desperate.

קארן ערב טוב, "ילדים גדולים - צרות גדולות" - אומר הפתגם העממי, אבל מצד שני, ילדים גדולים כבר גרים מחוץ לבית, וזה מזל גדול. בניגוד למיתוס הרווח בציבור, עזיבתם של הילדים אינה תמיד כרוכה במשבר, בוודאי כאשר מדובר ביחסים מתוחים רוויי קונפליקט. את מעידה על עצמך שקשה לך במצבי קונפליקט או חילוקי דעות. יתכן שנטייה וותרנית זו שלך, יצרה קושי בהצבת גבולות, מה שנותן אותותיו גם עכשיו, כאשר בתך כבר אישה נשואה. ילדים הגדלים באווירה של היעדר גבולות גדלים להיות מבוגרים עם פתיל קצר, מתקשים לשאת תסכול ואכזבה, ותובעניים. תוכלי להחליט, גם היום, שאת משנה את הכללים, ואינך חוששת לעמוד על שלך, גם מול התקפי זעם מצידה. תוכלי להגיב לתגובות נזעמות באמירה שקטה כמו "אני מבינה שאת כועסת כרגע, נדבר בפעם אחרת". אם היא שואלת מפורשות לדעתך אמרי אותה, ואם לא, הניחי לה לחיות את חייה כראות עיניה. עלינו ללמוד לחיות עם העובדה שילדינו גדלים, ומבקשים את החופש לחיות עפ"י דרכם, השקפת עולמם ואמונותיהם. לפעמים עלינו להניח להם לטעות מבלי שנתערב. במקרים של מריבה היוצאת מכלל שליטה, כמו זו שתארת, לא כדאי להיגרר לפרובוקציות עם פוטנציאל של הסלמה. במקום זה מוטב לסגת ממשחקי כבוד, לומר שתשמחי לדבר איתה באווירה אחרת, ולחכות עד יעבור זעם. שבוע טוב ליאת