פגיעה עצמית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
רציתי לשאול ולהבין בקשר לפגיעה עצמית. אני חיה שנים רבות עם מחשבות מאוד ספציפיות של חיתוך שורשי כף היד. גלשתי למעשים פעמיים בלבד. לאחרונה אני קוראת קצת ומנסה לטפל בענין. גליתי שגם כסיסת עור סביב הצפורנים וחיטוט בפצעים קשורים לנושא. אלה דברים שאני עושה שנים אבל בלי הקשר מחשבתי/רגשי לאירוע מסוים בניגוד לרצון לחתוך. אני תוהה אם יש בי משהו לא מודע ויש קשר לכסיסה והחיטוט (האובססבים) ולרצון לפגיעה.
ט.ל. יקרה, לא צריך לחפש נסתרות. את אומרת מפורשות שקיים בך דחף לפגיעה עצמית כבר שנים רבות, ולכן השאלה אם הכרסום והחיטוט קשורים או לא אינה מהותית. היה מקום להתעכב על כך אלמלא היית חותכת, כדי להבין אם הפצעים הקלים שאת גורמת לעצמך הם ביטוי מרוכך של הצורך בפגיעה עצמית. כרגע, מה שחשוב הוא להגיע לקבל עזרה, וללמוד לבטא את הכאב והמצוקה בדרכים פחות הרסניות. שבת שלום ליאת
ליאת תודה אבל בכל זאת: אני חיה עם מחשבות, לא עם מעשים. ואני מטפלת בזה. ובכל זאת מעניין אותי אם הפציעה הקלה כמו שקראת לזה, שלא באה מתוך צורך מודע ,קשורה או לא. הרצון לחתוך את הידיים בא באופן ישיר למחשבות או הרגשות מאוד מסויימים. הכסיסה והחיטוט פשוט שם, ולולא התחלתי לקרוא קצת לא הייתי מקשרת אותם לעולם לרצון הפגיעה. אני מרגישה נבוכה להזכיר את זה בטיפול כרגע ואני מחפשת תשובה כללית, אפשר? ט.ל.