סתם בענין טיפול..

זה משהו אישי שלי אבל בכל זאת חלק מהתיסכול שלי אני יוציא פה.. מצד אחד אני מאוד מאוד מחבבת את הפסיכולוגית שלי ולפעמים אני חושבת שמבחינתי אני יכולה להישאר אצלה "לנצח" ללא הגבלת זמן (למרות שזה מאמץ זה לוקח לי הרבה זמן) ומצד שני תמיד מתגנבות המחשבות: בשביל מה, כמה זה תורם לי , מה זה באמת נותן לי, כמובן שישי הרבה תיסכולים ואכזבות בדרך בהקשר של הטיפול שאולי אני לא צריכה לחוות. ויש לי כהרגלי כמובן גם שורה של תלונות שבחלקם הגדול אני צודקת!! למרות זאת אני מחבבת אותה קשות ולא הייתי מחליפה אותה בפסיכולוגית אחרת.. (האי אדם שיקר לי מאוד באופן אישי) השאלה שאני שואלת את עצמי ואין לי מענה? כמה אני זקוקה לה? ומדוע כשאניי מרגישה שאני יכולה לעזוב יורדת עלי מן של עצבות שבעתיה בסופו של דבר אני מחליטה להישאר. (זו לא שאלה כלכלית אני נמצאת אצלה במחיר ממש מוזל כדי שאני ישאר.) אלו שאלות שתמיד עולות גם בטיפול ואין לי עליהם מענה הולם. (הפסיכולוגית שלי יכולה לומר שזו מלחמה שלי בתלות שאני סובלת.. ) דבר נוסף שמפריע לי מאוד זה ההסתכלות על הענין הטיפולי, בסך הכל היום אני כאחד האדם שפוי ללא דיכאון מתפקדת יופי וכדו' עברתי לאחרונה תחקיר בטחוני סיווג די גבוה לא שיקרתי ואמרתי שהייתי בטיפול ... הם לא ירדו מזה מדוע אדם שפונה לייעץ ניתפס כחלש?! אולי זו חוזקה.. חוסר היכולת שלי בתחילת הטיפול לספר ולדבר אז בעיני הייתי חלשה היום אני אדם הרבה יותר פתוח ואלי גם מפותח רגשיות יותר מדוע הסטיגמה הזו? ולמה עושים מזה כזה סיפור??? בעיני זה רק עניין של איכות חיים ולא יותר.

רחל שלום, אני אתחיל דווקא עם השאלה השנייה שלך. ראשית לצערי עדיין ישנם אנשים ומקומות בתוכם שלא הפנימו את חשיבות הטיפול הפסיכולוגי עבור אנשים רבים, ואת העובדה שזה מחזק אותם ולא מחליש אותם, צר לי שכך הדבר אבל זה לא צריך להשפיע על הרגשתך עם עצמך. באשר לשאלתך הראשונה, נראה לי שנוצר קשר מיוחד בינך לבין המטפלת שאף כי מלווה בטענות לעיתים, קשה לך מאוד לעזוב אותו. חשוב לדעתי לשים לב לשתי נקודות בהקשר זה, הראשונה היא שכאשר את מרגישה שאת יכולה לעזוב את נהיית עצובה, כאילו משהו מההכרה שאת מסוגלת לבד, שאת גדלה מעציב אותך. ייתכן גם שאת חשה שאת עוזבת אותה ללא שום הצדקה, גדלה אל מולה וגם זה מפריע לך. נקודה שנייה הקשורה לראשונה, היא שאלת התשלום. אני לא בטוח שההנחה הכה משמעותית שעשתה לך המטפלת, מכוונות טובות בוודאי, משרתת אותך בנקודה זו של הזמן. נסי לשאול את עצמך אם היית משלמת יותר גם היית נשארת. ולסיום, הרבה פעמים במהלך טיפול ישנם רגעים שלא ברור מה קורה שם, האם מפיקים משהו והאם זה רק הרגל נוח. אבל אם לאחר דיבור על כך ותקופה ארוכה שזה נמשך ניתן לשקול הפסקה בטיפול, ובעיקר חשוב לשמוע את המטפלת שלך, בכל מקרה אלו התלבטויות מוכרות וחשובות מאוד, דרור

תודה על התשובות הן בהחלט דיברו אלי וקלעו. לגבי הסיווג הבטחוני, אני מרגישה טוב עם עצמי גם הבהרתי בסיווג שאין לי בעיה עם זה ואני לא רואה את עצמי כאדם חלש או אדם שלא יכול להסתדר בכוחות עצמו!! הענין הוא שאני יכולה לאבד את העבודה שלי אם אני לא יעבור כך שהתחושות שלי לגבי עצמי לא כל כך רלוונטיות. (הופתעתי מחסור הפתיחות אני חשבתי לתומי שהיום כבר מקבלים אתהענין ולכן הייתי כנה .. לצערי הרב המצב לא כך בשרות הבטחון, יש לי חודש לחכות לתשובה האם עברתי במידה ולא אני יכולה לומר שלום לתחום עבודתי בתחום במחשוב , אין לי מה לחפש ללא סיווג.. מקווה שאני יעבור בסך הכל אני בסדר גמור)