ריב עם הבעל הטרי

היי קרה אתמול ריב מאוד מכוער ביני ובעלי בן ה37 אני בת 24 נשואה 4 חודשים עברתי לגור לכפר שלו שבו כולם חדשים לי אין חלי קרובי משפחה או חברים משם ובחודשיים האחרונים רוב ימי השבוע אני גרה אצל הורים עקב לימודים שהתחלתי במכללה שהיתה קרובה לכפר שלי וחוזרת הביתה בסופי שבוע. הריב נוצר בעקבות פעמיים ששיקרתי לו. הוא ראה הודעה כתובה של בחור ולא ידע מי זה תוכן ההודעה תמימה לחלוטין והתכתבתי איתו רק פעם אחת זה מישהו שהכרתי לפני שהתחתנתי עם בעלי רק ששמעתי על תאונת דרכים שאחיינו עבר ושאלתי אותו מה שלומו בתמימות כשהוא שאל מי הבחור ששלחתי לו הודעה אמרתי לו מישהו יהודי ולפי ההודעה זה מישהו מוסלימי (שלושתינו מוסלימים) וגם פעם לפני זה ביקשתי מסטודנט שיעשה לי שיעור פרטי באיזה קורס בכלכלה ואכן עשה לי ובלילה הוא התקשר לקבוע תור למחרת כי רציתי עוד שיעור והשם שלו הופיע שהתקשר ולא עניתי כי ידעתי שבעלי יחשוד מי הבחור הזה....הוא ראה שמופיע שם של בחור והתנהגתי בצורה חשודה. אז בעקבות כל אלה היה ריב גדול בטלפון אתמול דיברנו 3 שעות ובסוף גם הטחתי בו דברים מאוד קשים. בעלי לא עובד מאז החתונה עוד כמה ימים אמור להתחיל לעבוד.....לקחו לו את הרישיון כי נהג במהירות מופרזת עוד לפני חתונה ועוד לא שלחו לו מכתב.....יש לו בית משפט עוד מעט....אנחנו גרים ביחידה נפרדת מהוריו יש לנו שירותים מקלחת סלון והמטבח משותף.בנוסף לכל הייתי מספרת לו לפני שהתחתנו שבטח יהיה לי קשה בקטע חברתי ושאני ביישנית והוא אמר שאתרגל והיתי חושבת שהוא יעזור לי . בקיצור מאז החתונה בגלל הבעיות הנ"ל ובגלל הבדלי אופי מהותיים ביננו כמו למשל הוא עדין רגיש ומפונק ואני ממש לא (אני הבכורה במשפחה והוא הצעיר אימא שלי בחיים לא פינקה אותי תמיד ציפו ממני לקבל אחריות ולהתמודד עם קשיים) כשהתחתנו כשלא הייתי לא יודעת להפעיל מכשירים כמו מיקרוגל מערכת סטריאו YES היה מתעצבן ואומר תפעילי את השכל....הוא לא תמך בי פרגן לי בכלום פשוט נמאס לי......כל זמן שיש לו ביקורת תלונה עליי ישר אומר אך לא שמעתי ממנו שום מילת אהבה עד כה .....לא הרגשתי שאני נשואה טרייה עד כה.....רק סבל ועצבים. נכון אני צריכה להבין אותו ולהבין אך איפה הפרגון שלי? אני צריכה שיחרבנו לי על הראש תמיד? אני בחורה צעירה באתי למשפחה חדשה כפר חדש עוד שבוע גם צריכה להתמודד עם המבחנים. ומה עוד אמר לי אתמול הכי מעצבן.....שסוף סוף אני איכשהו הרגשתי שהתחלנו להסתדר אמרתי לעציי סופי שבוע כשאני חוזרת הביתה הוא מדבר אליי די יפה אז איכשהוא כשהנושא עלה אמר אני לא אסבול איתך יותר בסופי שבוע אם יש לי ביקורת אגיד. זה היה ממש הקש ששבר את גב הגמל אני צריכה את הגיהנום הזה איתו ביומיים שאני איתו.... אתמול אמרתי לו שלא פלא שלא התחתן עד עכשיו ושזה בגלל שלא יודע לדבר עם בנות. וכשבכל השיחה כל הזמן ניסה לרמוז שאני טיפשה עלה לי ל הסעיף ואמרתי לו למה מה אתה הולך לעבוד רק בתיקונים אפשר לחשוב מה זה.....(אין לו תואר אקדמי...אני כרגע לומדת לתואר ראשון) אני חייבת לציין שאני תמיד אומרת לו שאני מוכנה להשתנות לשנות התנהגויות שלי להתחיל לדבר ברור (הוא טוען שהקול שלי נעשה נמוך יותר כשאני מדברת)שלא אתפרץ יותר לשיחה שלו .והכי הכי העליב אותי שהוא אמר:אין לך מושג איך נראה אדם ביישן ברחוב לא יכול לתאר את זה.ממש תקע לי סכין בלב. כל זמן שהיינו חברים חשבתי שהוא הולך לתמוך בי ולעזור בעניין הביישנות ועכשיו אומר שזה נראה רע. אני מוצאת חן בעיני אמא שלו הוא אומר בני מצא בחורה טובה שקטה ועדינה וגם ממש אין לי דרישות כספיות גבוהות תקנה לי את זה ותקנה לי את זה עד כה אני תמיד סבלתי ושתקתי כשהיו לו טענות חשבתי שזה בצדק אבל אתמול ממש הגזים. נכון אולי לא הייתי צריכה לשלוח הודעה מה שלום אחיין שלו ועוד לשקר. אבל גם אני עברתי סבל מאז החתונה ולא הבין אותי אף פעם. כשהיו לי משברים והיתי נכנסת לדיכאון מזה שעברתי לגור בכפר חדש ואולי יהיה לי קשה שם והייתי בוכה הוא התעלם ממני כאילו הייתי אבן. אתמול הוא טען שבגלל שמצב רוחו רע בגלל שהוא לא התרגל לשבת ככה בבית כל כך הרבה זמן ובגלל "השטויות " שאני עושה קשה לו להביע אהבה. בקיצור לא יודעת מה לעשות? והאם בכלל יש פתרון? אמרתי לו לא אשקר לך יותר ולא אשלח הודעה לאף בחור אבל מה זה אין לי כוח לסצינות קנאה מעצבנות כי סך הכל הוא ראה שתוכן ההודעה שנשלחה תמימה לחלוטין. ואני גם בחורה שלא דיברו עליה אף פעם שאני יוצאת עם בנים מפלרטטת עם בנים תמיד הולכת בצורה מכובדת ברחוב ורק אומרת שלום קטן למכרים בין אם זה בחור או בחורה ולא מעבר לזה.

שלום שילה, אכן קשים חיי הנישואים! הם דורשים לימוד מתמשך של איזושהי זרימה משותפת - פה ויתור קטן, שם חיוך מנחם, כאן פשרה כאובה וכאן חיבוק חם... הנישואים שלך הם צעירים מאוד, וגם אם התחילו ברגל שמאל אין זה מאוחר מדי לתקן. בסוף השבוע הזה כדאי לשים את הפגיעות מאחור (אפילו באופן מלאכותי וחד-צדדי), ולהזמין את בעלך "להתחיל מחדש". לאחר שתבלו זמן מה נעים ורומנטי ביחד, מבלי להזכיר זה לזו את הפגיעות שנפגעתם, אני מאמינה שתזכרו בכך שאתם יודעים להיות גם כאלה... ומתוך בסיס כזה אפשר לדבר על הדברים בצורה נינוחה יותר, ולהתחיל לקבוע את האופן בו המשפחה שלכם תתנהל. יש הרבה מאוד נושאים להחליט לגביהם, וכדאי שתדברו עליהם בתחילת הדרך, ותקבעו את הסטנדרטים שלפיהם הנישואים שלכם יתנהלו. אני שולחת לך עידוד ותמיכה בדרך, אורנה