מה עושים אף אחד לא יודע מה יש לי?!?!

אניחיילת בת 20 משרתת כבר שנהוחודש,לפני כחודשיים וחצי זה קרה לי לראשונה הייתי בבסיס שרפה לי הקיבה והרגשתי ממש חולשה התמוטטתי והרגשתי שאני מתחילה לפרכס הרופא ציין שזה לדעתו רק hyהוא הצליח להרגיע אותי רק על ידי ואליום שהוריד לי את רמת החמצן ל70 מה שגם לי לדיכוי נשימתי לאחר שהתעוררתי פינו אותי לבית החולים שם לא עשו איתי הרבה רק שלחו אותי הביתה עם גימלים כאילו שזה מה שחיפשתי. כעבור כמה ימים זה קרה לי בשנית זה התחיל מסחרחורות ולאחר מכן המשיך לפירכוסים ונשימות מהירות הגעתי למיון ושם נתנו לי קש(לשתיה)כדי להסדיר את הנשימה המהירה שהייתה לי ואת העיותים שהיו לי.והכניסו לי דרך הוריד זענתרה לקיבה והמלצה לכדורים! השבוע זה קרה לי שוב אחרי תקופה רגועה לחלוטין בלי שום דבר חריג היינו במטווחים ונפלתי אחרי סחרחורות מרובות פינו אותי למיטה שם נרגעתי עצמאית שתיתי אופטלגין ועליתי לישון יום למחרת ראיתי רופא צבאי הרופא חשד שיש לי אפילפסיה והזמין לי נט"ן מכיוון שהפירכוסים התגברו מאוד ,בדרך לבית החולים כמעט 40 דקות הצלחתי להסדיר את הנשימה בעצמי.שהגעתי למיון כעבור חצי שעה קיבלתי התקף נוסף שממש פירכסתי וחשתי תחושת חום ענקית בראש , הניורלוג ומנהל המיון לא ממש הבינו מה קורה איתי ונתנו לי זריקת הרגעה וכדור מתחת ללשון.....נרדמתי ..ואז החליטו לאשפז אותי כעבור 4 ימים שחררו אוית כי לא איבחנו כלום!!!!ctתקין, eeg תקין בדיקות דם תקינות בדיקת עיניים תקינה בקיצור לא מצאו את הבעיה שלי וחושבים שזה פיכלוגי ,הפסיכלוג ראה אותי ואמר שזה לא ממש נריאה לא פסיכלוגי אולי קצת חרדות שמלוות. אני ישמח אם תעזרו לי לאבחן את הבעיה הזאתי ולפרש מה זה. ואגב הנויורלוג אבחן את זה כפסיכלוגי וכמגרנה. אז השאלה שלי מה זה נריאה לך?!?! איזה עוד בדיקות אני יכולה לעשות?? יש מצב שזה אפילפסיה שמגלים בגיל 20?!!?(יש לדודה שלי ) ועוד נקודה חשבוה לאחרונה עברתי תקופה די קשה דוד שלי נפטר לאחר שלא קם משנתו ואבי נתגלה כחולה סרטן בבלוטת התריס. וקרה מקרה גם שערבי רדף אחרי טוממש ממש נבהלתי....והיה לי דופק בכל הגוף... יש מצב שאני סובלת מחרדות כי אני לא מריגה שלחץ מיוחד כרגע כי אני בטבעי בחורה לחוצה וחושבת תמיד... השירות הצבאי שלי לא היה משהועד עכשיו אבל המ"פ שלי ראתה שאני קורסת ונתנה לי להיות הפקידה שלה. ועדיין התתקף חזר על עצמו. אשמח לתשובה בהקדם האפשרי בתודה מראש

אור יקרה, את מתארת תופעה מרשימה של פרכוס, וכפסיכולוגית שאינה רופאה קשה לי להעריך מכאן (וזה גם יהיה מאד לא אחראי) ממה את סובלת. ממליצה מאד להמשיך את הברור הרפואי עד תומו. מאחלת לך בריאות טובה והרבה שלווה ליאת