מיואשת ונואשת.

היי אני בת 24 התחתנתי לפני 4 חודשים ועברתי לגור בכפר של בעלי שעה מרחק נסיעה מהכםפר שלי. התחתנו מרצון בעלי מבוגר בכ12 שנה. מהתחלה היו בעיות אין ביננו שום תקשורת אין כימיה כשאנו יושבים בביתנו הקטן אנחנו לא מדברים כמעט ביננו (הוא גם ככה טיפוס לא דברן מידי) בעלי לא עובד מאז החתונה ונאלץ להתפטר מעבודתו הקודמת עקב עבודות שהיה צריך לעשות בדחיפות בביתו. מהתחלה היו לו תלונות על שאני לא מתמצאת בהפעלת מיקרוגל מערכת סטיריאו YES (כל הדברים האלה לא היו בבית הורים) וגם כלפי איך שאני נוהגת ברכב מה לעשות?? שלא יכולתי לנהוג מאז שקיבלתי רישיון כי לא היה לנו רכב...... הוא לא עשה כלום בשביל שאתקלם (לפני שהתחתנו הייתי מדברת איתו על קשיי ההתאקלמות שבטח יהיו לי כי אני ביישנית וכו...). עכשיו התלונות שלו פחתו מאוד אולי בגלל שהתרגל אליי או שאני התרגלתי למכשירי חשמל וקצת נהיגה ברכב.\ גם יחסי מין הם לא משהו אני לא מרגישה שיש ביננו אהבה תשוקה להט כלום הוא מעולם לא אמר לי מילה יפה מחמאה לא מחבק מנשק סתם כך ושוכבים רק פעם בשבוע כי הוא טוען שעדיף איכותי אחד על הרבה כמותי. מבחינתי מאוד חשוב ההרגשה שאוהבים אותי סה"כ אני נשואה טרייה וכל המילים החמות החיבוקים והסקס חסרים לי. גם נורא כואב לי חוסר הכימיה ביננו , כשהוא מתקשר לחבריו או לאח שלו אני מרגישה שהוא מדבר איתם בכיף. הבעיה הכי קשה גם שאני מוסלימית ובחברתנו גם אם מתגרשים מאוד קשה חלמצוא בן זוג אחר ראוי. יש לנו מטבח משותף עם חמי וחמותי לחמי יש בעיות זכרון מאוד קשות עד כדי כך שאי אפשר לנהל איתו שיחה נורמלית ואני שומעת מהסלון את השיחות יותר נכון הוויכוחים בינהם וזה גם מקשה על ההתאקלמות שלי למרות שחמותי היא אישה טובה ומבינה לליבי ומדברת איתי....איתה יש לי יותר כימיה מאשר עם בעלי. מה לעשות? האם היחסים ביני ובעלי ניתנים להצלה??? כי אני סהכ נשואה טרייה ולא רוצה להתגרש.......

ספיידרוומן שלום, המצב שאת מתארת אכן נשמע קשה מאוד ולוחץ מאוד מכל מקום שמסתכלים עליו. לכאורה נותר לומר שאין מה לעשות, רק להתייאש ולהרים ידיים. אני אומר לכאורה כי אני חושב שזה לא כך, ראשית את מתארת נקודת אור סביב אמו של בעלך, זו יכולה להיות עבורך משענת טובה להתאקלמות בביתך ובסביבתך החדשה. באשר ליחסייך עם בעלך נשמע שהם לא מספקים עבורך. את מתארת שיפור ביחסו אלייך, אבל חוסר הבנה למצבך. מדברייך נשמע שרק קולו נשמע בבית, אולי מכאן גם תחושת הייאוש, אבל את יכולה לנסות ולהשמיע את קולך, לדרוש דברים שאת רוצה. במידה ואת ממשיכה לחוש שאין שינוי ואת מתלבטת מה לעשות, אני ממליץ לך לפנות לשיחות עם איש מקצוע. זה עשוי להקל על ההתלבטויות ולעזור לך לברר עם עצמך מה באמת חשוב לך, דרור