טיפול

רציתי לדעת איך מחליטים מה יותר מתאים, טיפול דינמי או טיפול באומנות? מה עדיף? ובאיזה מקרים?

שלומית יקרה, נדמה לי שאנשים לא מספיק יודעים על טיפול באמנות, ולא מספיק מודעים ליתרונותיו. כיום, כמעט בכל בי"ס, מרפאה או מחלקה בבית חולים פסיכיאטרי יש מטפלות באמנות, שעושות עבודה נפלאה. לפעמים אנשים מופנים לטיפול באמנות משיקולים אדמיניסטרטיביים (שיקולי עלות, זמינות, חיסכון בכ"א - בעיקר כשמדובר בטיפול קבוצתי), אך במקרים רבים אחרים (תודה לאל!) עומד מאחורי ההחלטה שיקול מקצועי, המכיר בכוחו של הטיפול ההבעתי להתגבר על התנגדויות וחסימות, ולגעת מהר יותר ומדויק יותר בתכנים לא מודעים מאיימים. לפעמים, במקרים של טראומות קשות, קל יותר לאנשים לעבד את חוויותיהם הקשות דרך ובאמצעות טכניקות הבעה שונות, שאינן דיבור. חשוב לציין בהקשר זה, שכדי להפיק תועלת מטיפול באמנות (או במוסיקה או בתנועה או בכתיבה) לא נדרש מן המטופל כל ידע או כישרון בתחום, וזו יכולה להיות עבורו חוויה מעשירה ומיוחדת במינה. בברכה ליאת

מנסיון, אני הייתי מפנה לטיפול באומנויות את כל מי ששותק אל מול הפסיכולוג/ית ונקרע מבפנים - לא משנה עד כמה הטראומה שלו קשה או לא . שתיקה לאורך חודשים או חוסר יכולת להעלות נושאים קשים, או "פטפוט" במקום נגיעה בעיקר יכולים לבוא לביטוי הרבה יותר מהר בטיפול באומנויות. רצוי לשים לב להכשרה של המטפל/ת הפרטיים, שעברו הכשרה בפסיכותרפיה, נסיון, המלצות וכו.