לדרור

לדרור, נניח שהייתה לך מטופלת, כבר שנה בטיפול, היא סומכת עליך ויש אמון והכל....... היא סיפרה לך לפני 3 חדשים שעברה התעללות מינית אבל אמרה שלא יכולה להרחיב בפרטים כי קשה לה. היא גם הסבירה לך שהקושי שלה נובע ממבוכה לדבר איתך כגבר על דברים עם קונוטציה מינית, אבל היא גם לעולם לא תוכל לדבר עם מטפלת אישה. האם היית מניח לה להירקב עם הזיכרונות שלה עד שתתגבר על המבוכה בכוחות עצמה או שהיית מנחה אותה איך לדבר על זה, באיזה מילים להשתמש, עוזר לה להגיד חלק מהדברים? אני צריכה את נק' המבט הגברית שלך כמטפל.........

יעל שלום, את נוגעת בשאלה מורכבת למדי. אין דרך אחת להתמודד עם מצבים כאלו. הדבר תלוי בגורמים רבים. למשל את אומרת שיש אמון אך קשה לדבר על דברים עם קונוטציה מינית, לאו דווקא כאלו שקשורים להתעללות המינית, כלומר הביטחון אינו מלא ובהחלט ייתכן שהחוויה של שיחה על נושאים אלו נחווית כחודרנית ואף מתעללת. בכך היא עלולה לשחזר חוויה מוקדמת. מנגד את אינך רוצה להירקב עם זכרונותייך והדבר מובן. נראה לי שאת מאוכזבת מכך שהמטפל לא הרים את הכפפה ולא דובב אותך. נשמע לי שהוא מכבד חלק בך שאינו רוצה לדבר על כך, אולי בשונה מעברך אז לא כיבדו את רצונותייך. אני מציע להעלות את הנושא בטיפול ולברר אותו ביניכם, ובעיקר תני לעצמך זמן. כל כך הרבה זמן נשאת את זה איתך, ולמרות השאיפה הטבעית, לעיתים לא נכון להאיץ תהליכים. מקווה מאוד שתוכלי להיעזר, דרור