אגוז קשה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/11/2006 | 21:04 | מאת: נגה

היי... רציתי לשאול מה תעשי אם יש לך מטופלת שאשפר להגדירה "אגוז קשה". כלומר, היא הגיעה בעצמה לטיפול, מחפשת שינוי, תמיכה ועיבוד של טרואמה.... אבל הבעיה שלה שנורא קשה לה להיפתח, להיחשף, ולדבר על עצמה!!! אז איך את מסבירה העובדה שהיא כן רוצה בשינוי, אבל נורא מתנגדת לטיפול. היא מתנגדת אבל ממשיכה ללכת, ואפילו לשתוק. מחכה ליום הפגישה, אבל יש לה תופעות לוואי בכל בוקר לפני הפגישה. !!!! כלומר למה מישהו יפנה לטיפול אם הוא משתמש בכל האפשרויות להראות או להציג את התנגדותו בפני המטפל..

לקריאה נוספת והעמקה
23/11/2006 | 21:36 | מאת: מתוסבכת

וזאת הסיבה שאני נרתעת מטיפול... אני מרגישה את הקושי הזה מצד המטפל ולפעמים חוסר סבלנות, וחוסר הבנה מה אמורים לעשות עם כזה מטופל מה הוא רוצה מחייך... לא יודעת להסביר את זה... אין לי כוח לחשוב על זה... בכל מקרה יש יחידי סגולה שמצליחים להתמודד עם "אגוזים" שכאלה כמו שאת מכנה אותה... צריך להיות טיפוס מיוחד... זה בהחלט לא פשוט ואין הרבה שיש להם את הכשרון הזה... זה מה שמקשה עלי כל כך אף אחד כמעט לא יסתדר עם לטפל בי!! זה פשוט מייאש!! אל תעזבי אותה, אל תתייאשי ממנה!! אל תגרמי לה להרגיש רע, תנסי את כל הדרכים שאת מכירה!! היא לא סתם באה אלייך...

23/11/2006 | 21:43 | מאת: דנה

כל אגוז גם הקשה ביותר ניתן לפיצוח... התנגדויות הן לא חוסר רצון אלא פחד. את מאוד רוצה להפתח בטיפול אבל גם מאוד פוחדת וכרגע הפחד כנראה שולט. אם את נמצאת בטיפול טוב, והנפש שלך באמת פתוחה לשינוי (כלומר יודעת שהיא לא תשבר אם מישהו יגע בה) אז עם הזמן ההתנגדויות ירדו. בהתחלה אולי רק העוצמה תרד ולאט לאט הן יפחתו. ולמתוסבכת, אני מציעה לא לשים מחשבות בראש של המטפלים. לפעמים דווקא ה"אגוזים הקשים" הם הכי מאתגרים

23/11/2006 | 21:45 | מאת: דנה

תופעות לוואי לפני טיפול הן ההוכחה שמשהו כן מצליח ומשהו כן נפתח :)

24/11/2006 | 20:19 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום נגה, התנגדות לטיפול, והתנגדות לשינויים שהטיפול מעורר, הן תגובות בסיסיות ומוכרות של מטופלים, והן לחלוטין חלק מהעבודה הטיפולית. אני מציעה להמשיך ללכת לטיפול באופן עקבי, למרות הקושי, לתת לקשר להיבנות ולהתפתח, ולראות מה קורה... בהצלחה, אורנה

24/11/2006 | 20:23 | מאת: נגה

תודה על תשובתך, אבל לא ענית לי מאיפה נובעת ההתנגדות הזאת? ולאורך כמה זמן היא נחשבת למקובלת? ומתי היא כבר מוגזמת ומביעה נשהו אחר? תודה עוד פעם

26/11/2006 | 21:49 | מאת: מתוסבכת

אבל אצלי זה קיצוני!! באמת שאין לאף אחד עצבים אלי...

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית