ללירון ולכל המתווכחים 3

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/03/2001 | 14:38 | מאת: ד"ר עמיר פרומן

ושוב שלום ללירון כמה עובדות על נושא הכפיה: א. החוק בארץ מאד ברור - אישפוז בכפיה מסיבות נפשיות יעשה אך ורק למשך שבועיים, לאחריהם מחוייבת בדיקה על ידי וועדה פסיכיאטרית שמונה שני פסיכיאטרים ומשפטן (כן, משפטן). באותם שבועיים הוראת האישפוז ניתנת על ידי הפסיכיאטר המחוזי בלבד _לא כל מתמחה ואפילו לא מנהל בית החולים), וזאת רק לאחר שהמאושפז נבדק על ידי רופא פסיכיאטר והוכח בברור כי קיימים שני תנאים אפשריים : האחד שקיימת מחלת נפש כהגדרתה בחוק (וכן, זה נכון, בחוק תמיד יש פרצות - אשמח להצעותייך או כל הצעה לשיפור ואכן יש שיפורים כל העת בעקבות פסיקות של בית המשפט העליון). השני שהאדם עלול לסכן את עצמו או אחרים. ב. במחלקה בה עבדתי היה תלוי שלט גדול מעל תחנת האחיות ובו מספר הטלפון של האגודה לזכויות האזרח. כל מי שמעוניין יכול לקבל ייצוג משפטי בוועדה הפסיכיאטרית ואף לפניה מעורך דין לוחמני למען זכויות החולה (וטוב שכך) ללא תשלום מהאגודה. ברגע שחולה מבקש- כבר באותו יום מגיע עורך הדין ולאחר הסכמת החולה מקבל גישה לכל חומר רפואי הנוגע להחלטה לאישפוז כפוי. ג. המשפטן החבר בועדה הפסיכיאטרית נמצא שם בשביל להגן על החולה ולא להיפך כמו שנוטים לחשוב לעיתים. ד. הערה קטנה : טיפול בנזעי חשמל אינו יכול להעשות בלי הסכמת המאושפז, גם אם הוא מאושפז בכפיה. ה. וגילוי מפתיע: גם הפסיכיאטרים בוועדה נמצאים שם על מנת להיטיב עם החולה וגם עם המילה הנוראית הזו שאסור להגיד - עם החברה , החברה לעיתים זו אישתו שאותה ניסה לדקור כי "הקולות אמרו לו " החברה לעיתים אלו אנשים אחרים שנפגעו ממעשים מסוכנים בדרגה זו או אחרת. אני חייב להגיד לך שנראה כי להיות חבר בוועדה שכזו זה יותר ממשימה קשה כי הגבול בין "אני אוהב אותה יותר לא אדקור אותה" לבין "אני מצטער אבל הקולות חזרו ואמרו לי לעשות את זה" הוא מאד דק. ונקודה למחשבה : הפסיכיאטרים חברי הוועדה שמים את השיקול החברתי מול השיקול של חופש הפרט ועליהם להחליט ביניהם - והדבר ללא ספק בעייתי. בארצות הברית למשל - אין אף פסיכיאטר המעורב בהחלטות שכאלו - שופט בית המשפט מחליט על סמך עדויות ,גם של מומחים. גם בארץ מנסה הקהיליה הפסיכיאטרית להעביר מידיה את ההחלטות הללו אך הדבר אינו עולה בידה. זו העמדה של רוב הפסיכיאטרים בארץ כי לא הם צריכים לעסוק באישפוז שלא מרצון ולכן בטוחני כי תקבל תמיכה רבה אם תשקיע את רוב האנרגיה שלך בזרוז התהליכים של העברת ההחלטה לרשות השופטת. ה. אני האחרון שאומר שאין טעויות במערכת - הראה לי מטפל (בכל תחום) שלא טעה מעולם ופשוט לא אאמין לך. טעויות כגון אלו מקבלות תהודה דבה כשמדובר בנושא עסיסי כמו שלילת חופש הפרט. אך יש לזכור שני דברים : את ההתיחסות (הצודקת) לטעויות ההפוכות מהסוג של : "אבל למה שחררתם אותו מבית החולים, הרי ידעתם שהוא עלול לפגוע בעצמו" שקורות גם הן ורק מעידות עד כמה טעון הנושא ומורכב מפתירתו בויכוח הנוכחי. ודבר שני, למרות כל הטעויות שנעשות בהיותנו לצערנו בני אדם ולא מלאכי השרת, הרי נכון שכל אישפז כפוי מוטעה, אפילו למספר שעות, הינו מאד טראומטי ותחושת חוסר הצדק קשה. אבל, וזה אבל גדול: אם תשקול מול כל "עוולות" הפסיכיאטריה את התועלת העצומה שהיא מביאה לאנשים שבזמן אחר ובמקום אחר היו מנהלים חיים מרוסקים ומלאי חרדה, הרי שוב - שאל את רובם מה הם היו מעדיפים.

10/03/2001 | 18:59 | מאת: מאיר

תיקון טעות קטנה: האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה אכן מצדד בהעברת מדיניות האישפוז הכפוי מהמערכת הרפואית-פסיכיאטרית למערכת המשפטית אבל דווקא משרד הבריאות-המחלקה לבריאות הנפש- מתנגדים לכך בתוקף. בכל מקרה רצוי להכיר את הגישות השונות כדי לנקוט עמדה בעניין. ידע מבוסס בפסיכיאטריה ובאנטי-פסיכיאטריה כאחד יוכלו רק להעמיק את הדיון ולא להפוך את הנושא להתגוששות ויש כאן כמובן לא רק שאלה רפואית אלא גם סוגיות פילוסופיות ואחרות שצריכות להנחות את המדינה בהתמודדות שלה עם נושא כ"כ מורכב. כתובות רלוונטיות למתעניינים: 1) איגוד הפסיכיאטריה בישראל: http://www.mentalnet.org.il/ 2) משרד הבריאות- המחלקה לבריאות הנפש: http://www.health.gov.il/units/mental/infoguide.htm 3) העמותה נגד תקיפה פסיכיאטרית- הנציגות של הזרם האנטי-פסיכיאטרי בארץ: ת.ד. 23476 תל-אביב 61231, טלפון 036911762

10/03/2001 | 19:05 | מאת: יהודה

ומי יקבע מי יאושפז שופט הוא לא רופא מין הפח אל הפחת ואחד כמוני מיני רבים שלא מאמין במערכת המשפט בישראל מה יעשה הרי כולנו יודעים שהכל בולשיט ומי שקובע הוא אותו רופא פסיכיאטר נו מה אצה אומר

10/03/2001 | 19:08 | מאת: ד"ר עמיר פרומן

למאיר התיחסותי לנושא לקתה אכן בחסר ואני מודה לך על ההבהרה.

11/03/2001 | 02:38 | מאת: לירון

"ר עמיר פורמן שלום. אני שמח להתיחסותך העינינית לדברי פעם נוספת. יש בנושא זה בעיה רצינית ואני מקווה שחוק שישמור על איזון וימנע יתר כוח אצל גוף אחד הוא פתרון הולם - דבר שיש לחשוב בכובד ראש איך לישמו. ולגבי הטיפול אני אוסיף פעם נוספת יש דרך אחרת - מדע מודרני שנקרא דיאנטיקה !

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית