ממה נובעת יהירות?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/10/2006 | 06:52 | מאת: אמיליה

אודה לתשובה בנוגע למניין נובעת יהירות אצל בני האדם. איך אדם "הופך" ליהיר, זאת אומרת, כיצד היא מתפתחת - מהם הגורמים להתפתחותה והאם היהירות עלולה "לכהן" לעיתים כסוג של "מסכה" או שהיא לחלוטין תכונת אופי טבעית שלא נובעת משום סיבה כלשהי? אם אומרים על נרקיסיסט שהוא למעשה חסר ביטחון, אז "מה אומרים על היהיר"? וכיצד ניתן להתמודד מול אדם יהיר? איך ניתן להוריד אותו לקרקע, או לגרום לו להרגיש פחות יהיר? תודה...

לקריאה נוספת והעמקה
02/10/2006 | 22:15 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום אמיליה, היהירות קשורה לתחום ההערכה העצמית. אני מניחה שכאשר אדם נותן לסביבה להרגיש כאילו הוא טוב מאחרים, עולה בכישוריו, בתכונותיו או בהישגיו על אלה של האחרים, הגם שאין לכך בהכרח עדות ממשית במציאות - נוכל לומר שהוא יהיר. תחושת ערך עצמי מנופחת כזו יכולה להיות תולדה של חוסר ביטחון, או של דימוי עצמי שברירי ולא יציב. מאחר והאדם היהיר והשחצני שואב את כוחו מהנמכה של האחר, אחת הדרכים להתמודד איתו היא פשוט לא לרדת נמוך. במיתולוגיה היוונית, היוהרה נתפסה כחטא ממש (היבריס), כהתרסה מול האלים, ויש לא מעט סיפורים על מי שחטאו ונענשו. ראי, למשל, את סיפורו המקסים של איקארוס - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A1 הרעיון הכללי הוא שהיהירות, הנשענת על מצג שווא של כישורים והצלחה, ממילא תבוא על עונשה בסופו של דבר, כאשר תתגלה אוזלת ידו של המתרברב. מועדים לשמחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית