משבר בנישואים

אנחנו בתחילת שנות ה-40 לחיינו + 3 ילדים (15שנות נישואים) עד לפני שנתים, יחסית הכל היה בסדר מבחינה זוגית, שנינו עבדנו במקומות מסודרים, אשתי היתה חוזרת כל יום אחה"צ הביתה יחד ואני קצת יותר מאוחר והתחילו חיי המשפחה. לפני כשנתים, פתרו את אשתי והיא נכנסה לחברה קטנה (מס' אנשים והיא בתפקיד בכיר) בתחום הי-טק, אם הזמן העבודה שלה נעשה יותר ויותר מאומצת - עבודה בלילות, בשבתות, בחגים וכו', בקיצור קרירה (יש גם ירידה בעזרה בעבודות הבית) כללית אני לא מתלהב מהמצב החדש שנוצר, יש ויכוחים ועצבנות, וקורה שלפעמים כמעט לא מדברים בגלל שאין לה זמן או שהיא עיפה. גם לילדים יש לה פחות זמן להקדיש. בנוסף לכך, אשתי לא רוצה להתקרב אלי, לא ליטוף, לא נשיקה ולא יחסים. אני מבחינתי עוזר בבית ככל יכולתי, מתעסק עם הילדים, מכין אוכל וכו' כרגע אני ממש במשבר, מצד אחד אני בעד שתעשה קרירה, אבל מצד שני אני נמצא המצבי דיכאון, יאוש ופסימיות - לא רואה איך המצב יהיה יותר טוב, התקשורת יורדת ביננו (מרגיש לפעמים ממש בדידות) אין מגע פיזי מצידה שזה מאד קשה לי מאד. אנחנו נמצאים כרגע בתחילת יעוץ זוגי. אני אוהב את אשתי ולא מעוניין להתגרש ! אשמח לקבל הצעות ורעיונות איך אפשר להמשיך ככה, איך יוצאים מהפלונטר וחוזרים לחיים נורמלים, האם יש איזה ספר שיכול לעזור, בקיצור אשמע לקבל כל עזרה. תודה

שלום מוטי, אין לי ספק שאתם עושים את הדבר הנכון - פניתם לייעוץ זוגי ואתם בתחילתו של תהליך התבוננות ובהדרגה גם שינוי של דפוסי הקשר ביניכם. זהו תהליך מעמיק, שיכלול התבוננות בציפיות האישיות והמשותפות שלכם, בכל הקשור לקריירה, צרכים רגשיים, מיניות ועוד ועוד. העבודה מרובה, ולא נראה לי נכון להתערב בה באמצעות עצות פשטניות וכוללניות, שאינן רלוונטיות לסיפור האישי והזוגי שלכם. העצה הטובה ביותר שברצוני לתת לך היא להיות סבלני כלפי התהליך הטיפולי, גם כאשר יהיה קשה ומכאיב... המון הצלחה, אורנה