מחשבות בהריון אנא התיחסותך הדחופה

חג שמח אני בת 40 אם ל- 2 ילדים בני 14,16 ואני בהריון במחצית הדרך. הריון מתוכנן , החלטנו די מאוחר ואפילו בגלל גילי היה צורך בטיפולים. היום, יש לי מחשבות שמטרידות אותי והן: מה אני צריכה את זה עכשיו כשהילדים כבר גדולים ואני חופשיה לחלוטין? להכנס שוב לבלאגן, חיתולים, חוסר שינה בלילה, עבודה, מי ישמור לי על הילדים. לא ציינתי שזה הריון של תאומים שמלחיץ אותי כפליים. בעיות כלכליות, בעתיד מקום בבית . וכו'. גם דבר נוסף , שהיו לנו עליות ומורדות בחיי הנישואים, היה שיפור עצום שרק אחריו חשבתי על הריון נוסף, אך היום אני רואה שוב את חיי הנישואים שלנו בירידה דרסטית, דבר המטריד אותי וגהכי מפחיד גורם לי להצטער על ההריון הזה. בוא נאמר שזה הדבר שמטריד אותי יותר. היו לי מחשבות מה אני מביאה ילדים נוספים למשפחה כזאת? גם בחברה יש כאלה שמפרגנים ויש כאלה שאומרים לי: מה היית צריכה את זה עכשיו?? דבר נוסף המלחיץ אותי. אני כולי תקווה שאחרי הלידה בעלי קצת ישתנה . היו לי מחשבות של באמת להוריד את מה שיש ולצאת מההפתקאה הזאת אך יש חשש גדול מזה ואין לי אומץ לכך. אני לא יודעת אילו מחשבות לחשוב ומה לעשות במצבי זה. אנא התייחסותכם, אם דרושה אינפורמציה נוספת, אשמח להשיב. חג שמח

אסתר שלום, במכתבך את קושרת בין ההחלטה והרצון בילד נוסף לבין מצב הזוגיות. זה אמנם נורמטיבי וחשיבה המשותפת להרבה זוגות, שילד ישפר את הזוגיות. אך לדעתי יש צורך להפריד בין השניים - הרצון לילד אמור לשקף משהו טוב שקורה בזוגיות ורצון להרחיב את המשפחה (או להיהפך למשפחה). אך ילד לא אמור להיות במקום טיפול זוגי. במצבך הנוכחי, שבו את כבר בהריון וחוששת (חשש לגיטימי) לגבי ההמשך, הייתי מייעץ לכם לגשת ליעוץ זוגי. במצב האידיאלי הבעל אמור להיות בשלב הזה גורם תומך ולא גורם מסבך. יתכן שיעוץ יוכל לעזור לכם לחזור לשיפור המערכת הזוגית וחלק גדול מהתלבטויותייך יפוג. בברכה, גדעון