נער בן 17 שלא רוצה ללמוד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/08/2006 | 13:48 | מאת: חני

שלום הבן שלנו בן 17 ולא רוצה ללמוד. עקב הישיגים מאוד נמוכים, הוחלט בבית הספר בו הוא למד להשאיר אותו כיתה, והוא החליט שהוא לא מעונין בכך, שהוא לא מעונין בכלל ללמוד. כמובן שהקושי התחיל לפני כמה שנים, ניסינו הכל:שיעורים פרטיים, שיחות ואפילו שיחות עם פסיכולוגית. הענין הוא כזה: האם לאפשר לו לצאת ממסגרת הלימודים שנה אחת לפני הסוף? אול להכריח אותו למצוא מסגרת לימודית כל שהיא?(אולי אפילו פרטית גם אם אנו יודעים מראש שלא ייצא מזה שום דבר, כי הוא אמר לנו שהוא לא מעונין בכך) בעיה נוספת: כל מה שמענין אותו זה חברים, בנות, בילוים. אנו מכירים את רוב החברים שלו, ילדים ממשפחות טובות, ילדים שכן לומדים, אבל מסתבר שכאשר הם יוצאים בערב, הם מעשנים נרגילות, סיגריות וגם שותים פה ושם בירות ואולי דברים אחרים. איך להגיב? מצד אחד מדובר בילד בן 17 , איך ניתן לשלוט על הדברים האלה? מצד שני , אנו חוששים שהור מתדרדר. ואולי יתרגל לכל הדברים האלה? אנו חסרי אונים איתו.הוא הילד השני במשפחה, אני יודעת שלא משווים בין ילדים, אבל עם הגדול, לא היו הדברים האלה, ואנחנו לא יודעים איך להתמודד. בבקשה אנו זקוקים דחוף לעיצות תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
26/08/2006 | 17:57 | מאת: גדעון שובל

חני שלום, אני בהחלט מסכים איתך שאתם זקוקים לעצות, אך לא בדרך הזו של האינטרנט, אלא הגעה מסודרת לאיש מקצוע , שיוכל ליעץ לכם וגם לו. השאלה המרכזית בעיני הינה אבחנתית: מה בעצם הבעיה של בנך? האם הבעיה הינה מוטיבציונית? קושי רגשי עם מסגרת הלימודים? התאמה לא טובה בין מאפייניו האישיותיים לבין המסגרת? קשיי קשב, ריכוז, הפרעות למידה? כל אחד מהאפשרויות הללו יוביל לכיוון הדרכתי אחר ולהמלצה אחרת. היות וכבר הייתם בקשר מקצועי לגביו, הייתי ממליץ לכם להתחיל את הברור משם . לגבי ההיבט של חברים, בנות ובילויים - זה נורמטיבי, אך השאלה היא כמובן המינון ועל חשבון מה זה בא? בהצלחה, גדעון

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית