דחוף תשובות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/08/2006 | 13:07 | מאת: מני

הורים שלי נשואים כבר 26 שנים, בעשרים שנה הרשאונות הכל היה טוב עד שנולדה אחותי שיש לה בעיות מהלידה כבר ואז אימה שלי כל הזמן רצתה לעזור לה אז כמובן היא גדלה ואז אימה שלי נלחמה שתיכנס לחינוך הרגיל והמון היא היתה צריכה להילחם בשביל הילדה אימה שלי היתה אז גננת שבע עשרה שנה והיא לא יכלה להשלים עם זה שהיא גננת של כל הילדים ביישוב והבת שלה לא מקבלת סיוע כמו שצריך מהמועצה אז היא עזבה את העבודה ואז כסף לא הכי נכנס אבא של התחיל לעבוד בחו"ל ואז היא רצתה לעזוב את היישוב כי לא נותנים לה מה שצריך ואבא שלי לא רצה לעזוב אז כבובן שנה הם מדברים עם לעזוב ולאבא שלי הוא טוען שאין לו כסף בשביל זה ובכל זאות היא מתעקשת והיא עדין לא עובדת ואז היא התחילה להאשים אנשים ולקלל אאותם והרגישה מאוימת מהסביבה הכיקרובה שזה החברות שגרות איתה הרב של היישוב כל מי שניסה לעזור היא שרפה אותו באש גם את האחיות שלה שהם אמרו לה כל מיני דברים עכשיו אבא שלי אמר לה שהיא צריכה טיפול ואז היא עוד יותר כעסה את המועצה היא שרפה הם היו עוקבים לראות אם היא מתפקדת וכו' אז הם אמרו לאבא שלי שיש לה פרענויה של הילדות ובאמת היא סיפרה לי שכל פעם בתיכון היא היתה עוזבת ואז היו משכניעם אותה לחזור סיפור מאוד קשה עכשיו הירא רוצה גירושים יש לה עשר ילדים שלוש נשואים ואחד בדרך וישלה ילדה אם עיכוב התפתחותי עודי לדים קטנים אני צריך דחוף פתרון מה עושים עכשיו ואיך עושים עכשיו שהמצב כ"כ קשה תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
22/08/2006 | 14:07 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום מני, איני יודעת בן כמה אתה, ובאיזו מידה האחריות למה שקורה במשפחתכם נופלת עליך. הסיפור אכן נשמע קשה ומורכב, וכזה המושך לתוכו 'שחקני משנה' מבית ומחוץ. לא לגמרי ברור לי האם הרצון של אמא לעזוב הכל או להתגרש מונע ע"י מחשבה צלולה ונחושה, או שמא מדובר בעוד התקף זעם שיחלוף. כך או כך, מוטב להתחיל לסנן את הנפשות הפועלות בסיפור, ולנסות לגייס אנשי מקצוע מתחום הרווחה. נדמה לי שאיש אינו רוצה שמושב שלם יבחש בענייניו הכואבים, כולל משפחה, רבנים ואנשי מועצה. הקשיים של אמא הם אמיתיים ורציניים, ויש לטפל בהם בצורה אחראית ושקולה, תוך שמירה קפדנית על כבוד וצנעת הפרט. אם יש בכוחך להשפיע, נסה לשוחח עם אבא ואמא, לומר להם שלא נכון לקבל החלטות גורליות במצבים בהם השיפוט שלנו נפגע ע"י זעם וכאב, ולהזמינם לפנות לאנשי מקצוע המקובלים עליהם. תוכל גם להדפיס עבורם תשובה זו. בברכה ליאת

22/08/2006 | 14:18 | מאת: מני

זה שוב אני אבל היא לא מוכנה לדבר עם אף אחד היא ברחה מהבית היא נמצאיצ אצל חברה שלה יש לה חברות רק שהם שומעות לה ןמקשיבות את הילדים היא נפגשת איתם היא לא מעונינת לקבל אין איזה תרגיל איזה שהוא תחפושת או משהו שאפשר לעזור הרווחה מאוד מפחדת והיא רק מאימת שיקחו לה את הילדים אז את רוצה שהיא תקשיב להם למשהו תשובה בבקשה ותודה מראש

22/08/2006 | 22:08 | מאת: ליאת מנדלבאום

מני יקר, נדמה לי שאת העזרה שאתה מבקש איני יכולה לספק לך מכאן, שכן אני יכולה לחשוב על פתרונות קונבנציונליים-מערכתיים, ולא על תכסיסים שתכליתם מעורפלת. עדיין איני יודעת בן כמה אתה, אך בכל מקרה קשיים בזוגיות ובהורות אינם אמורים להיפתר ע"י הילדים. אולי כדי שאתה עצמך תוכל להתמודד עם המשבר המשפחתי טוב יותר, תוכל לפנות ולהיעזר ע"י גורמים פסיכולוגיים או אחרים, שיוכלו להעניק לך תמיכה ועצה. צר לי שאיני יכולה לעזור יותר. ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית