חרדות באות והולכות

בס"ד שלום בעקבות פנייתי לפני כיומיים המליץ לי ד"ר שובל לנסות להפסיק לראות חדשות, קשה מאוד ליישם את זה בפועל, אני משתדלת לא לראות, אלא שאני מוצאת את עצמי מסתכלת שוב ושוב כל שעה בערוץ 10. בעקבות הדברים שמתפתחים כעת ויכול להיות ששוב תהיה מיתקפה של טילים ובלאגן, האם עליי להכין את הילדים, ששוב יכולה להיות מיתקפה, או שפשוט לא לדבר על כך בכלל. הילדים הגדולים שלי בגילאי 15 ו-18 בכל אופן הגדול, לא כל כך מתעניין, משתדל לזרום, השני לעומתו במשך כל המלחמה היה צמוד לחדשות, והיה לי מאוד קשה להזיז אותו מהטלויזיה ומהעידכונים, פשוט היינו שומעים ממנו הכל, כל אזעקה גרמה לו לכאבי בטן וריצות לשירותים מהלחץ. יש לי עוד שני קטנים בני 10 ו-5, כשהילד בן 10 מבין יפה מאוד מה קורה, והוא שאל אותי אם איראן תגיד לחיזבאללה שוב לתקוף אותנו, היא תתקוף? מה אני יכולה לענות? מי יכול לעזור לי בבעיות שצפות על פני השטח? תודה רותי

רותי שלום, בניהול החרדה וחוסר הוודאות של הילדים חשוב לשמור על כמה עקרונות: א. מידע רלבנטי ואמין - לא יותר מידי ולא פחות מידי. לעמים עודף המידע פשוט מכניס את הילד לחרדות מיותרות. גם אנחנו וגם ילדינו צריכים איכשהו ללמוד לחיות בעולם שבו יש אי וודאות רבה. מי יודע מה ילד יום? ובכל זאת אנו משתדלים לעשות את עיסוקי היום יום מתוך מחשבה שגם מחר יהיה אותו הדבר. האמונה הזו עוזרת להרגיש בטוח ובשליטה, וצריך לעשות מאמץ כדי שגם לך וגם לילד יהיה אותה. זה מביא אותנו לנקודה הבאה: ב. ילד ירגיש בטוח כשההורה לידו מרגיש בטוח. ככל שאת תהיי יותר חרדה ולחוצה - כך גם ילדייך. לכן עלייך לנסות ולהרגיע את עצמך. גם ע"י זה שתהיי בחברת אנשים רגועים .(למשל - בעלך מצליח להרגיע את עצמו. איך הוא עושה את זה? תשאלי אותו ונסי ללמוד ממנו). גם ע"י תרגילי הרגעה עצמית: תרגילי נשימה, יוגה, התעמלות בבית, פעילות סתם לכיף וכל דבר שמרגיע ומהנה אותך. וגם את, אל תתפתי לצבור יותר מידי מידע. חדשות כל שעה, מבזק כל חצי שעה, ראיונות עם "יודעי דבר", אתרי אינטרנט של מומחים...כל אילו הם מתכון להמשך החרדה. במידה וכל העצות לא עוזרות - אל תהססי לבקש סיוע בשיחה עם איש מקצוע. למשל הקו הפתוח של נט"ל. מאחל לך שהחרדות רק ילכו ולא יבואו, בברכה, גדעון