חרדות ופחדים לאחר פריצה לביתנו-דחוף

שלום, אני אמא לשתי בנות: 4 ו-10 חודשים. בתחילת השבוע פרצו שני גנבים לביתנו. והתינוקת התעוררה. קמתי אליה והחלפתי לה חיתול כשהגנבים הסתובבו בקומה הראשונה. לאחר מכן ביקשתי מבעלי להביא לתינוקת מים מלמטה ואז הוא נתקל בגנבים וצעק לי "יש פה מישהו תתקשרי למשטרה". אחד הגנבים מהבהלה איים על בעלי עם סכין מלמטה. התקשרתי למשטרה וכשהם שמעו זאת הם ברחו. מאותו היום אני ממש חרדה ופוחדת. אני לא מסוגלת להשאר לבד. ואיך שמתחיל להחשיך אני נכנסת ללחץ ומפחדת. אני לא מצליחה לישון בלילה (רק עם כדור שינה). מכל רעש אני קופצת. אני לא מצליחה להתרכז בעבודה. לקחתי את זה מאוד קשה. רציתי לדעת מה לעשות. האם ללכת לפסיכולוג? האם זה עניין של זמן? האם לעבור דירה (אנחנו בשכירות)? כבר כמעט שבוע עבר וזה רק מחמיר. אשמח לתשובה מהירה. אורית

אורית שלום, את מתארת תגובה נורמטיבית שלאחר ארוע טראומתי. ארוע פריצה לבית הינו טראומתי הן בגלל האיום לחיים (למשל האיום על בעלך בסכין) . הן בגלל האיום על תחושת הביטחון שהבית מקנה (תחושה ש"אני כבר לא בטוחה בביתי שלי"). הן בגלל האיום על הילדים (המחשבה של "מה היה יכול לקרוא אילו..."). כל אילו יוצרים מצב של לחץ מתמשך. אז מה לעשות? 1. להבין ולדעת שהתגובה שלך היא נורמטיבית ונורמלית ולא להילחץ מעצם התגובה. 2. לנסות לזהות - מה בעיקר מלחיץ אותך כרגע? האם אילו המחשבות: "מה יכול היה לקרות אילו..." או שמא הפחד שהאירוע יחזור על עצמו, או אולי התגובות הפיסיולוגיות הלא נעימות. נסי לחשוב מה הדבר העיקרי לו את מבקשת פיתרון. למשל יתכן שאת כבר לר מרגישה בטוחה - מה כן יכול לתת לך תחושת ביטחון (כלב, מערכת אזעקה...) או יתכן שאת לא התנסית עד עתה בתחושות חרדה - נסי לפיכך ללמוד תרגילי נשימה או תרגילים להפחתת מתחים. 3. אעזרי במרכזי העזרה הטלפוניים, שכרגע מציעים אפשרות של התייעצות עם אנשי מקצוע. 4. בעקרון - הזמן פועל לטובתך והסימפטומים שלך ירגעו אט אט , כל עוד את מצליחה לתת לעצמך תחושת ביטחון טובה יותר ולומדת להרגיע את עצמת באמצעות תרגילים להפחתת חרדה. מאחל לך רגיעה מהירה, בברכה, גדעון

שלום אורית, רציתי לנסות להרגיע אותך ואולי להקל מעט. אני ממש מבינה טוב טוב את החרדה שאת נמצאת בה. עברתי אירוע דומה לפני שנתיים. נתקלתי בדירתי בפורץ שגם תקף אותי, כנראה כדי להשתיק את צרחותיי, אך אני חששתי שהוא עומד לאנוס אותי ונאבקנו (זמן שהורגש כנצח) עד שברח. לאחר המקרה, במשך מספר חודשים פחדתי להכנס לדירה ובכל פעם שנכנסתי עשיתי סיור בכולה כדי לוודא שאין שם אף אחד. כל מגע מקרי של מישהו בגוף שלי הקפיץ אותי. כפי שגדעון יעץ לך, שיפרתי את אמצעי המיגון בבית (סורגים בכל הבית) וזה עזר לי להרגיש יותר טוב. עם הזמן הפחד והרגישות פחתו עד שנעלמו לגמרי. זה לוקח זמן לצאת מזה, אבל החרדה בהחלט מתקהה. תרגישו טוב את ומשפחתך ו"החלמה מהירה". אור

שלום אורית, רציתי לנסות להרגיע אותך ואולי להקל מעט. אני ממש מבינה טוב טוב את החרדה שאת נמצאת בה. עברתי אירוע דומה לפני שנתיים. נתקלתי בדירתי בפורץ שגם תקף אותי, כנראה כדי להשתיק את צרחותיי, אך אני חששתי שהוא עומד לאנוס אותי ונאבקנו (זמן שהורגש כנצח) עד שברח. לאחר המקרה, במשך מספר חודשים פחדתי להכנס לדירה ובכל פעם שנכנסתי עשיתי סיור בכולה כדי לוודא שאין שם אף אחד. כל מגע מקרי של מישהו בגוף שלי הקפיץ אותי. כפי שגדעון יעץ לך, שיפרתי את אמצעי המיגון בבית (סורגים בכל הבית) וזה עזר לי להרגיש יותר טוב. עם הזמן הפחד והרגישות פחתו עד שנעלמו לגמרי. זה לוקח זמן לצאת מזה, אבל החרדה בהחלט מתקהה. תרגישו טוב את ומשפחתך ו"החלמה מהירה". אור