בעל מופרע??

אני נשואה די הרבה שנים. לאחרונה יש משהו שמאד מפריע לי. כשאני רוצה לשתף את בעלי על מישהו או מישהי הוא לא מעוניין שאומר על אף אחד מילה רעה. הרי זה לא עובד ככה בחיים. לעיתים יש משהו שפוגע בי או מישהו או מישהי שלומר משהו לא טוב עליה/עליו, לפני מי אני אשפוך מהלב אם לא לפני הבעל?, הוא מסנגר על כולם ואני נשארת ונחנקת. ואין לי את מי לשתף. הוא לא מסוגל לשפוע אם אומר לו אותו משפט שלילי על מישהו מספר פעמים, פעם אחת הוא מסוגל לשמוע. אם הוא ישמע מספר פעמים, הוא התפרץ עלי ויאמר: "כמה פעמים אני צריך לשמוע, כבר אמרת לי את זה". אדם שחוזר על דבריו זה מוכיח שכואב לו. הוא בכלל לא אוהב שאני חוזרת על משפט, כל משפט בעצם פעמיים. אחרת הוא יעיר לי: "כבר אמרת לי"?. האם יש לו הפרעה באישיות? אני מרגישה שאין לי חבר בנישואים שלי. אין לי לפני מי לשפוך מהלב. הוא פתיל קצר, מעשן כבד, תמיד פניו זועפים. לוא הייתי יכולה לכלכל את עצמי לבד-הייתי עוזבת אותו, כי מגיע לי להיות מאושרת. איך אפשר להגדיר בעל כזה? מדוע אסור לומר בחיים לשון הרע? הוא לא צדיק גמור!!!!!, מה אני עושה ואיך מתמודדים איתו?.

שלום שרית, לא הייתי מציעה להיכנס להגדרות מרחיקות לכת ואבחנות פסיכיאטריות אלה ואחרות. מדברייך עולה רושם שקיימת ביניכם מידה של עוינות ומרירות עליה אינכם מצליחים להתגבר כרגע. מבחינתו - את נוקטת לשון הרע ומטרידה אותו בטרוניות חוזרות, ומבחינתך - הוא אדם מופרע, זעוף, המונע ממך להיות מאושרת, ושאלמלא פרנס אותך כבר היית עוזבת אותו. כנראה שאיש מכם אינו "צדיק גמור", ומה שנחוץ זה שיפור מהיר בסגנון התקשורת ביניכם. תוכלי להחליט, למשל, שקיטורים על אנשים אחרים לא יהיו באזניו, בעיקר אם את מבינה שיש לזה מחיר. תוכלי למצוא חברה או שכנה למטרה זו, ולנסות לחסוך מעצמכם את הכעסים המתעוררים סביב סוגיה זו. להרגשתי, מדובר בכעסים נוספים אחרים, לא מדוברים, המתנקזים לאותו ערוץ זעפני המתקיים ביניכם. האם חשבת על אפשרות של מס' פגישות ייעוץ עם מטפל זוגי? גם אם בעלך יסרב, תוכלי ללכת בעצמך, ולקוות שהוא יצטרף אליך. מאחלת לך הצלחה, שקט ושלווה ליאת