נטיה לבגוד

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/07/2006 | 12:48 | מאת: נעמה

שלום ותודה מראש. אני בת 26 ובעברי הרבה קשרים עם גברים שלא הפכו למשהו רציני. לפני כשלושה חודשים הכרתי גבר והפכנו לזוג של ממש. אך אני שוב מרגישה שמהו חסר לי, למרות שהוא מקסים, אני אוהבת אותו וטוב לי בחברתו. חסר לי ריגוש ועניין. השיגרה והביטחון לא מספקים אותי. אתמול יצאתי עם גבר מהעבודה שלי, בידיעה שהוא חושק בי, ובידיעה שהיציאה כרוכה בפלירטוט הדדי איתו, וכך היה. לא היה בנינו מגע, אך אני חוששת שיש לי נטיה לבגוד בבן זוגי ובכך לפגוע בזוגיות. אני מבקשת להבין מה עומד מאחורי הנטיה הזו שלי, לפלרטט ולחפש ריגושים, כיצד אוכל למצוא סיפוק ושקט בזוגיות ולשמר אותה (למרות שזו מן אידיליה שאני מרגישה שהיא רחוקה ממה שאני באמת רוצה)? אני חושבת שהזוגיות של הורי, שבה אבי בגד באימי פעמים רבות תוך שהיא ואני ידענו על כך והעלמנו עין, קשורה לבעיה שלי. אך אני יודעת זאת זמן רב ואינני יודעת כיצד להמשיך מכאן. (ולצערי קשה לי לממן טיפול פסיכולוגי) תודה ושבוע טוב נעמה המחפשת תשובות

לקריאה נוספת והעמקה
30/07/2006 | 17:02 | מאת: גדעון שובל

נעמה שלום, מצאה חן בעיני הדרך בה סיימת את מכתבך" "נעמה המחפשת תשובות", שכן היא נותן תשובה חלקית לפחות למה את מחפשת בגבר - "תשובות". תשובות לאיזו שאלה? את כותבת: "חסר לי ריגוש ועניין. השיגרה והביטחון לא מספקים אותי." האם זה מה שאת שואלת את עצמך ואת הגברים שאיתך? או שמא "רוחות הרפאים" מהעבר ומהזוגיות של הורייך מעוררות בך שאלות לגבי עצמך ודרכך הזוגית. אז איך להמשיך מכאן? תשאלי את עצמך ותנסי להבין מה מניע אותך. ותשקלי בכל זאת טיפול פסיכולוגי, אולי במסגרת ציבורית, שיכולה להיות זולה יותר. (למשל - תחנות לבריאות הנפש שמאפשרות טיפול פסיכולוגי בחינם, אך עם המתנה ארוכה.) בהצלחה, גדעון

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית