השתקן?או בעיה נפשית אמיתית?

השתקן?או בעיה נפשית אמיתית? יש לי בעיה רצינית אני לא יודעת כבר אייך להתייחס אליה ניסיתי כל דרך אפשרית וזה חוזר על עצמו בשנים האחרונות ומחמיר בעלי בשנות החמישים כיום אחרי שינו במקום עבודה עובד לסרוגין אדם שהיה כייף לחיות בחברתו ופתאום נעשה ---אחר בלי היכר כל דבר מעצבן אותו ובמיוחד אם הדבר כשור לתשלומים או הוצאה כסםיתץ--ידיו תמיד סגורות. ובנוסף מה שלא נראה לו הוא יכול לכעוס בצורה כזאת שתמיד הרי הוא צודק מותר לצעוק ולהאשים--ואחר כל שקט שקט שאפשר לחתוך בסכין -אין קשר פשוט נמצא בבית -הרואה ואינו נראה . מה עושים? מבחינה מקצועית אודה לכם מאוד בתודה מראש ממני המיואשת מהמצב -ומחפשת לעזור לבעלי

שלום ויוי, קשיים כלכליים, במיוחד כאלה הקשורים בחוסר יציבות תעסוקתית, נוטים להדאיג גברים לפעמים עד כדי פגיעה ממשית בתפקוד. בחברה שלנו, הגבר נתפס כמפרנס העיקרי במשפחה, וכמי שאחראי לרווחתה הכלכלית. כאשר משפחה נקלעת למשבר כלכלי אקטואלי או כאשר קיים איום אפשרי על מקור הפרנסה, עולה הסבירות למצוקה פסיכולוגית. ההתנהגות שאת מתארת, דווקא בהיותה חריגה ולא אופיינית, יכולה לשקף את המצוקה העכשווית, המטילה על בעלך עומס עודף איתו קשה לו להתמודד באופן יעיל. בהיותו במצב כה פגיע, אין טעם להוכיח אותו או לבוא בטענות. במקום זאת, עדיף להביע נכונות לעזור, לנסות להתעקש על תקשורת פתוחה (ולא לסגת איתו אל השתיקות הממושכות), וליזום פעילויות משותפות ומהנות שאינן בהכרח כרוכות בעלויות גדולות. אפשר להחליט על צעידה יומית בפארק המקומי, אבטיח עם גבינה מלוחה על המרפסת, או ישיבה עם שתי פחיות בירה על חוף הים בשקיעה. כמובן שאפשר לפנות לקבלת עזרה מקצועית (טיפול זוגי או פרטני) במסגרת ציבורית שאינה כרוכה בתשלום גבוה, ולנסות לעבוד על דפוסי התקשורת הזוגית שלכם. זכרי שללא קשר למצב הכלכלי, בשנות החמישים בני זוג נשארים בדר"כ לבד בבית (אחרי שהילדים עוזבים), ונדרשת תקופת הסתגלות לאורח החיים החדש. זוגות שמצליחים לשרוד את המשבר מרוויחים סוג חדש ומהנה במיוחד של זוגיות. יש עבודה! בהצלחה ליאת