עולם "נפלא"
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום, מתעבת עד עמקי נשמתי את המין האנושי. שמחה שלא יהיה לי דור המשך, כי לטובים ולרגישים אין מה לחפש פה. בניגוד למי שבא לפסיכולוג, לא מרגישה רע עם מה שאני אלא רע עם מה שמסביבי. רואה מסביבי רק צביעות, אגו מנופח למימדים מפלצתיים, דריסת החלש, חוצפה ואנוכיות. רק לעיתים רחוקות נתקלת באיים קטנים של טוב לב, אנושיות וחמלה. מסרבת לשחק את המשחק החברתי, גם במחיר בדידות גדולה. כל מגע עם בני אדם גורם לי לתחושת קבס גדולה, שכן תמיד אני רואה את המנגנונים הקטנים והמכוערים שמפעילים אותם. לא מוצאת כמעט אנשים ראויים להידוק הקשר עימם. לא רוצה להסתגל, לא רוצה להנמיך ציפיות, לא רוצה "ללמוד" להיות פחות ביקורתית. אם זה העולם, אין לי חלק בו, ושום כדור או שיטת טיפול לא ישנו זאת. שומעת את כל אלה שסובלים כמוני ומדקלמים כל מיני "מנטרות" שעוזרות להם להשלות את עצמם ולהדחיק את גועל הנפש וגם מהם בא לי להקיא. למה אתם כל כך רוצים להאמין שהאדם הוא יצור טוב? הזולת הוא הגיהנום, ולא רבים מעזים להודות בכך. במקום להעריץ הישגיות, אסרטיביות ועוד מרעין בישין למה לא לטפח צניעות, אחווה, יושר וכנות? תכונות מוערכות, אבל רק אצל מי שמפגין לצידן גם הצלחה והישגים. כולם ימשיכו להיאנח, "טוב, זהו העולם ויש לקבל את הדין". והמוחים? שילכו לטיפול! כי לזה נועדו הפסיכולוגים, לשפר את יכולת ההסתגלות שלנו לעולם "נפלא" שכזה. סרבנית הסתגלות
מסרבת להסתגל יקרה, אני מציעה לך להשאר פה באיזור קצת ולראות שיש כאן אנשים מדהימים שמאוד מאמינים בכל מה שכתבת. תנסי, מה יש לך להפסיד? יש לך פיתרון אחר? אה, ובטיפול דווקא יש יותר דגש על כל הדברים הנפלאים שרשמת. ולא על הדברים ה'רעים'. נורית
שלום למסרבת להסתגל, אני מבינה שמישהו מאד מאד פגע בך היום. צר לי לשמוע שאיבדת אמון בבני אדם. לפעמים זו תוצאת לוואי בלתי נמנעת של אירועים ספציפיים, שהם נחלתם של אחדים ולא של האחרים. מאחר שזו דעתך כרגע על העולם וכל יושביו, וכולנו כרגע מעוררים בך גועל ורצון להקיא, אמליץ לך פשוט להיכנס למיטה, לנתק מגע ממה שכל כך מרגיז אותך, ולהגיע אלינו שוב כשתרגעי קצת. נשמח להיות כאן בשבילך אם תמצאי אותנו ראויים. אם תרצי לשתף ולספר מה עוללו לך היום - נסכים להקשיב לך. ליל מנוחה ליאת
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
