זוגיות בצל מגבלה רפואית

שלום לפסיכיאטר או/ו פסיכולוג קליני : אני בת 30 , רווקה ,אקדמאית, עובדת . לפני כשנה תקף אותי כאב גב חזק ואובחנה פריצת דיסק . מאז חל שיפור ניכר בתפקוד ובירידה בעוצמת הכאבים אולם נוצר קושי במציאת בן זוג . אני מאד מפחדת מקיום יחסי מין שמא תנועה / תנוחה תחזיר אותי אחורה להתקף קשה או חלילה לשיתוק... מאחר ויצירת הקשר הוא עם בן זוג חדש ( נפרדתי מחבר לפני כשנתיים - לפני ההתקף... ) , קשה לי להסביר את חומרת הבעיה. אנו יוצאים ומאחר ולא "רואים " את המגבלה , הקשר נמשך עד לנסיונות יותר אינטימיים מצד הפרטנר. אז אני נרתעת , אומרת ש" אנחנו לא מתאימים " ומסיימת את הקשר. יש לציין , שמהפגישה הראשונה אני " מדווחת" על בעיתי וזה לא מרתיע את הגברים מלהמשיך ולצאת איתי שכן הם לא מבחינים במגבלה תפקודית . כיצד לצאת מהסיוט הזה??? יש בני זוג שמוכנים/רוצים קשר ללא קיום יחסי מין? האם קיימת הדרכה מינית לכאלו עם בעיות בעמוד השדרה? אילו תנוחות מומלצות לבחורות הסובלות מפריצת דיסק??? ( אני מתנצלת על השאלה הבוטה אבל זה חלק מהחיים ... ) אודה לכל פתרון / תשובה שתוכל לכוון אותי, אנונימית

לפי מה שאת מספרת , עם בעיות הגב שלנו, לפחות חמישים אחוז ממדינת ישראל, פשוט מתנזרים ממין, אולי גילינו את הסיבה למתח הגבוה השורר במדינה. אבל עכשיו ברצינות, אם המצב שלך הוא פריצת דיסק, אז את צריכה ללמוד לחיות איתה חיים רגילים, כשיש כאבים לנוח, כשאין כאבים להתנהג נכון עם הגב, יש עשרות אלפי אנשים החיים רגיל אחרי פריצת דיסק, מפעם לפעם חשים כאבים, מפעם לפעם מרותקים למיטה, אלה שאינם יכולים לסבול את הכאבים עוברים ניתוח לתיקון המצב, אבל מי סיפר לך שכשיש פריצת דיסק עלול להיגרם פתאום שיתוק? - גם כן המצאה...

אנונימית שלום חשוב להפריד בין בעית כאב אובייקטיבית שמפריעה לתפקוד הפיזי (ובין היתר לתפקוד המיני), לבין הפחד מהכאב הבא, שהוא סימפטום פסיכולוגי לכל דבר. לא אוכל לייעץ לך לגבי בעיית הגב והדרך להתמודד איתה, אבל לגבי הפחד מהכאב אוכל בהחלט להמליץ על טיפול פסיכולוגי ממוקד וקצר מועד באמצעות טכניקות קוגניטיביות. התופעה שאת מתארת נפוצה מאוד, לא בהכרח רק לגבי כאבי גב ולא רק לגבי תפקוד מיני. אנשים רבים חווים טראומה גופנית, למשל אחרי תאונת דרכים, ניתוח, או כמובן כמו במקרה שלך כאבים כרוניים. מאחר שמדובר בסימפטום גופני אין מודעות לכך שזו גם טראומה לכל דבר ועניין, גם במובן הרגשי והנפשי. למעשה, אם תנתחי את מצבך והתגובות שלך, אלו מאופיינים במרכיבים פוסט טראומתיים קלסיים. אדגיש שהטיפול המומלץ צריך להיות ממוקד בפחד מהכאב וההשתחררות ממנו. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שכאשר עוסקים בנפש לעיתים עולים תכנים גם ממקומות אחרים שמטרידים, ויתכן שגם אותם צריך לקחת בחשבון. למשל, הלחץ לגבי הזוגיות עלול להוות גורם שמגביר את החרדה ומזין לפיכך את התהליכים הנ"ל. בברכה ד"ר אורן קפלן