די מספיק

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

02/05/2006 | 15:06 | מאת: MR BLUE

היי ליאת אשמח אם תגיבי להמשך השרשור של בקשר ליום הזכרון... אני אמנם נחשב לאדם קשוח אבל אני באמת זקוק לחיבוק חם ואוהב מזמן לא קבלתי כזה......לא יעזור לי שום חיבוק וירטואלי אני צריך חיבוק אנושי מאנשים שיכולים להזדהות איתי שכואבים את הכאב שלי שיכולים להתחבר אליי אני יודע שאני חוצפן כי הרבה פעמים אני כותב כאן כדי לקבל תשומת לב(אני חושב שרבים כאן עושים את זה) אז אשמח אם תקראי ותכתבי לי תגובה כי אני לא רואה מצב שבו אני יאהב את עצמי ושאקבל אהבת אמת מאנשים אחרים או נשים אני מפחד שנגזר עליי להיות לבד עד סוף ימי אני מפחד...תמיד אני גם חושב על אנשים שנשארים אלמנים זמן קצר אחרי חתונתם יש לי פחד להיות בודד ולמות כזה בלי אהבה בלי אנשים שאכפת להם באמת מה יהיה איתי ומה יעלה בגורלי מתי יסתיים הדבר הנוראי שנקרא החיים שלי???אני לא יכול יותר!!!!ואין לי כח לטיפול שיימשך זמן רב ויגזול ממני את כל כספי ומרצי אני לא רוצה לשפר כלום אני רק רוצה שזה יגמר די מספיק......

לקריאה נוספת והעמקה
02/05/2006 | 18:12 | מאת: ליאת מנדלבאום

MR BLUE היקר אני בוחרת להשיב לך כאן. איני חושבת שזאת חוצפה לפנות לכאן כדי לזכות בתשומת לב. לטעמי, זו אחת ממטרותיו של הפורום הזה - לסייע לאנשים באמצעות אוזן קשבת ותשובות שיקלו מעט על המצוקה. אבל (וזה אבל גדול!) זה באמת אינו יכול להוות תחליף לטיפול נפשי ממשי. לעיתים אני משתאה מול תופעה מעניינת: אנשים פונים אלינו, מתלוננים על אובדן טעם לחייהם, על דיכאון, על משאלה לקשר קרוב, על חוסר אונים והיעדר כוחות. ואז, כאשר אנחנו ממליצים להם להגיע לטיפול, הם מגלים התנגדות כה נחרצת, ומוכנים להגן על עמדתם בחיוניות רבה. אתה חושש שטיפול יגזול את כל כספך ומרצך, ובו בזמן מאפשר לדיכאון ולבדידות לגזול אותם באין מפריע. אנשים פוחדים לקחת תרופות כדי לא לפתח תלות בכימיקלים, אך מוכנים ברצון להיות עבד לחרדה, דיכאון, סמים או אלכוהול. הפרדוכס הזה אכן מתמיה. אם נדמה לך שחייך חסרי טעם וממילא לא תתחתן, או שתישאר אלמן, או בודד, או לא אהוב, מהיכן נובעת הדאגה הפתאומית לכסף? האם לא מוטב להשקיעו בך עצמך??? מאחר וחיבוק וירטואלי אינו מספק, וטיפול הוא סוג של גזלה, אני תוהה באמת ובתמים מהו סוג העזרה לה אתה מצפה. עלינו לזכור שחיבוק אמיתי, מאנשים אמיתיים, יגיע רק כאשר אנו עצמנו נושיט זרועות החוצה. חג עצמאות שמח ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית