בעיה פסיכולוגית/קצת ארוך אבל דחוף..

אחותי _ 30+ טיפוס מאוד מאוד בעיתי - היא ילדת סנוויץ שתמיד חושבת שלא קיבלה מספיק מההורים והיא תמיד חושבת שהיא הכי מסכנה ויש לה הכי הרבה צרות - , למרות שההורים שלי נותנים לה הכי הרבה , כמה שצריך ( במסגרת היכולת שלהם) היא היתה מאוד בעיתית בתור ילדה - היו לה התפרצויות על אמא שלי, ("קרוזות") ובי האחות הקטנה תמיד היתה לה קנאה מאוד גדולה. מאז שהיא התחתנה היו לה בעיות דומות עם בעלה. ריבים , מידי פעם תוך כדי ריבים היא לא יודעת לשלוט בעצמה ומדברת מאוד מאוד לא יפה - והיו כבר כמה פעמים שהיא ובעלה ישנו בנפרד כל אחד בבית הוריו אבל איכשהו תמיד השלימו. לא מזמן נולד הילד , אמא שלי ( הסבתא ) מטפלת בו בזמן שאחותי ובעלה בעבודה ( בערך עד 5 אחהצ ) אבל הריבים בין אחותי לבעלה התחילו שוב ( או בעצם המשיכו... ) , ועכשיו הילד באמצע הוא סה"כ בן חצי שנה ואמא שלי כבר מרגישה שהריבים משפיעים על ההתנהגות שלו ועל השמחה שלו. (אחותי מסוגלת לזרוק משפטים כמו: " הילד הזה הוא מעמסה בשבילי" ) ברור לכולנו שהיא חייבת לקבל טיפול אבל היא לא מוכנה לשמוע על זה. השאלה שלי: 1. כיצד אפשר לשכנע אותה לקבל טיפול? ( ואני אדגיש שהיא לא ממש מוכנה לדבר על זה) 2. כיצד אמא שלי - הסבתא של התינוק המסכן בזמן שהתינוק אצלה יכולה למזער את הנזק שיכול להיגרם לילד בכך שהוא גדל בבית שכל יומיים רבים בו ומדברים בצורה בוטה ? תודה.

שלום ימית, אחד היתרונות הבולטים של עמדת הקרבן או 'המקופח' היא הפ??טו?ר מאחריות. אדם שמרגיש מקופח תולה את צרותיו במעשיהם של אחרים ובאחריותם. נראה שאחותך מתקשה לראות את האופן בו התנהגותה שלה תורמת לקשיים הזוגיים והמשפחתיים. ההורים אשמים, הבעל אשם, ואפילו התינוק הוא מעמסה עליה. מתוך עמדה כזו - הגם שהיא כרוכה בסבל ובמצוקה אמיתיים - קשה להביא אדם לטיפול. הדרך היחידה שאני יכולה לחשוב עליה כרגע, היא דרך ההתחברות לקושי שלה. כלומר, אם תצליחי לומר לה באופן כן ואמיתי, שאת רואה את הקושי שלה, מבחינה בעומס שמוטל על כתפיה, וחושבת שמגיע לה לקבל עזרה - אולי משהו יקרה. אמך יכולה להמשיך ולהיות זמינה ולסייע במידת האפשר. עליכן לזכור שככל שתמעיטו בביקורת כלפי אחותך, כך יש סיכוי גדול יותר שהיא תסכים להיעזר. כמובן שהרבה חום ואהבה (לתינוק, אבל גם לאמו) עוד לא הזיקו לאף אחד. בהצלחה ליאת