לא הבנתי מה זה הסרוטונין

שלום לא ממש הבנתי את ההדגמה של התמונות של המוח עם ובלי שימוש באקסטזי . הכתבה לא ממש הסבירה את הקשר של הסרטונין הזה , מה הוא בדיוק ומה ההשפעה שלו או להפך מה ההשפעה של האקסטזי עליו . כתוב שם שהמוח של מי שהשתמש באקסטזי יותר קשה לו לסלק את הסרטונין (בפסקה האחרונה) , ולפני זה היה כתוב שהסרוטונין הוא האחראי על תהליכי החשיבה . בכל מיקרה ההסבר בכתבה ניראה לי פשטני ולא ברור והייתי שמחה לקבל הסבר קצת יותר מפורט לגבי זה . תודה

למיה שלום סרוטונין הינו אחד החומרים המקשרים בין תאי עצב, בין השאר במוח (ושמם הכללי הוא נוירוטרנסמיטורים). כשתא שולח שדר לתא אחר הוא מפריש סרוטונין מקצהו אל תוך המרווח הקיים בין התאים. או אז החומר המופרש (במקרה זה סרוטונין) משפיע על התא השכן לפעילות עיצבית מסוימת. לאחר סיום ההשפעה נשאב הסרוטונין חזרה לתא שממנו הופרש. באם נחסום את מנגנון השאיבה חזרה, כמות הסרוטונין במרווח שבין התאים תעלה עוד ועוד והתא השכן, המושפע ממנה, יגורה ללא הפסק. החומר הקיים באקסטזי מונע את השאיבה חזרה של הסרוטונין וכיון שהסרוטונין, בין היתר, משפר את מצב הרוח ואת רמת האנרגיה, התוצאה היא הרגשה טובה כפי שמדווחים המשתמשים בחומר. עם זאת, כפי שהוזכר במאמר, רמות גבוהות של סרוטונין עלולות גם לגרום לתחושות לא נעימות במיוחד. בתמונות בכתבה מוצגת בדיקה שבה מוזרק סרוטונין מסומן רדיואקטיבית לדמו של הנבדק. במקרה כזה נצפה לראות כי תאי המוח שואבים את החומר אל תוכם במנגנון השאיבה שהוזכר מקודם. אנו יכולים לראות כי אצל הנבדק שאינו משתמש באקסטזי אכן התאים "נצבעו" בסרוטונין הרדיואקטיבי ולכן צבעם בהיר אך אצל הנבדק שהשתמש בסם בעבר קיימת עדות לפגיעה משמעותית במנגנון השאיבה והסרוטונין שהוזרק לו אינו נשאב על ידי התאים במוח ולכן צבעם נותר כהה. ההשערה היא כי החומר המצוי באקסטזי פוגע לתקופה ארוכה, ואולי לתמיד, במנגנון השאיבה חזרה לתאים של סרוטונין ויתכן כי עם הזמן מדלדלים מאגרי הסרוטונין בתאים המפרישים עד שגם לאחר הפסקת השימוש בסם, נותרת הפרעה הנובעת מחסר של סרוטונין (מה שיכול לגרום לתופעות נפשיות קבועות ובלתי רצויות, כמו למשל דיכאון). אציין רק כי,צדקה נטע בשאלתה (וגם מאיר בתשובתו) לגבי תרופות אנטי דיכאוניות : גם מנגנון פעולתן הינו על ידי חסימת השאיבה חזרה של הסרוטונין לתאים וכך העלאת כמותו במרווח שבין התאים. עם זאת, אכן לא ידוע כיום על כל נזק קבוע שגורמות תרופות אלו לעומת האקסטזי הפוגע קשות ולאורך זמן (וכנראה לתמיד) בשאיבה חזרה. ולסיכום: אם כבר מרגישים כל כך רע עד שזקוקים לעזרה תרופתית: עדיף לקבלה דרך מרשם רופא ותחת מעקב רפואי מאשר מהדילר הקרוב למקום מגורינו. מצורף קישור לקריאה נוספת על הסרוטונין: http://146.9.4.210/

אם הסם עושה פעולה כדוגמת התרופות נוגדות הדיכאון מדוע לא נעשה בו שימוש? מהאמור לעיל עולים רק יתרונות ולא חסרונות [החסרון של הפגיעה הוא באדם הבריא אשר מנגנון השאיבהיתקלקל אצלו - אצל החולה זה מה שאנחנו רוצים בעצם וזה מה שעושה הסם ,לא יודע אבל מניח כי גם אם אדם בריא יקח התרופות לאורך זמן יתכן ויפגע] והיתרונות: א. הרגשה טובה [ונא לא להקל בכך ראש!!] ב. חוסר תוצאות לואי .... אולי השאלה נראית פרובקטיבית אבל היא ממש לא, לאחר הקריאה עושה רושם כי רק קיבעון מחשבתי וסטיגמה הם הגורמים לשימוש בתרופה ולא בסם אשמח להבהרות בנושא