עזרה!!

אני מבקש עזרה- אני סובל מבעיה של קשיי הסתגלות. כל פעם שאני מתחיל דבר חדש כמו מקום עבודה חדש אני נכנס ללחץ ודיכאון מרגיש שפוף, חסר תיאבון. זה קרה לי גם בהיותי תלמיד במעבר בין החטיבות והמגמות כשהייתי צריך להתרגל לכתה החדשה וגם בהיותי חייל כשהגעתי לבסיס חדש או לתפקיד חדש. כשאני מגיע למקום החדש אני מרגיש בדידות כי אני לא מכיר אף אחד, וקורה לי דבר מוזר שאני מבין שקורה אבל אני לא יכול להתגבר- אני שופט הכל בחומרה, מחפש רק את הרע , רק מה לא טוב. אני לא מצליח לחשוב חיובי ורק חושב איך אצא מזה. ברוב המקרים בעבר כשעובר הזמן ואני מתרגל הכל הופך טוב וקל ואז במבט לאחור אני רואה שבאמת לא היה כל כך נורא אבל שוב יש שלב חדש ואני סובל, חרד ומדוכא. מה עושים? נורא קשה לי, למה אני כזה? למה אני לא יכול לקבל דברים בקלות ולזרום הלאה? כמו רוב האנשים. מה עושים ? זקוק לעזרה

מיקי יקר, מסתבר שבני אדם הם יצורים מאד שונים אלה מאלה, ומגיבים באופן שונה למצבים ספציפיים. ללא ספק, מעבר ממסגרת אחת לאחרת כרוך בתהליך של הסתגלות. אצלך (ובעצם אצל מי לא?) זהו תהליך שלוקח זמן. גם מי שנראים כבר בהתחלה 'כמו דג במים', בוחרים להתנהג כך כחלק מאסטרטגיה כוללת של הסתגלות וניסיון להשתלב במהירות במקום החדש. כאשר אתה מביט על מקום חדש באור שלילי ובעין שיפוטית, אתה בעצם מקל על עצמך, כאילו אמרת: "המקום הזה ממילא 'לא משהו', ולכן זה לא יהיה אסון אם לא אצליח להשתלב בו". כאילו אמרת: "זה לא אני, זה הם!". למזלנו הטוב, בסופו של דבר, כשהקרח נשבר והעניינים הופכים ידידותיים יותר, העמדה הבסיסית משתנה, ואנחנו מצליחים לזרום ביתר קלות. אני חושבת שכבעל ניסיון, כשאתה מגיע למקום חדש, עליך להזכיר לעצמך את הדפוס המוכר, ולהתייחס אל הקושי כאל מצב זמני וחולף. כמי שיודע עד כמה המחשבות שלך יכולות לדכא, כדאי לנסות לאלף את המחשבות בכיוונים יותר ידידותיים למשתמש... בהצלחה ליאת