נער בן 15 במצוקה

שלום יש לי בן דוד בן 15. הוריו מחבר העמים. הוא נולד כאן. לפני כמה שנים המשפחה היגרה לאנגליה. לפני כשנה החל להסתבך עם עישון סמים קלים באנגליה ואפילו נעצר מספר פעמים. המצב הידרדר ואביו החליט שהפתרון הכי טוב בשבילו הוא לשלוח את אישתו ובנו לישראל לתקופת צינון בטענה כי באנגליה יש חופש גדול מדי להשתמש בסמים ושהילדים באנגליה חסרי משמעת. קיימת בעיה בין ההורים. כנראה שהאב רוצה "להיפטר" מאישתו ועכשיו יש לו תירוץ לכך. אני מבינה שיש בעיות בין ההורים, כבר מזמן יש בעיות ביניהם אבל להרחיק בצורה כל כך לא אחראית את שניהם כשבנו בכזאת צרה, זה פשוט חוסר אחריות!!! אני כל כך מבולבלת מהמורכבות של הסיפור, שאני לא יודעת איך להעביר את המסר. אנסה להמשיך.. ברור שהבעיה שיש לילד עקב הבעיה שיש בין ההורים. אף אחד מהם לא מסוגל לחנך אותו. הילד לא מצליח להתחבר לשום דבר ואף אחד, לא מתעניין בכלום. כל מה שמעניין אותו זה להסתובב עם בני נוער ששותים וגם הוא התחיל לשתות (שזה היה ברור שזה יקרה). אין לו עם מי להזדהות כש בעיקר חשובה הדמות של האבא אבל האבא הזניח אותם. אגב, הפתרון לשמירת קשר שהאבא מצא הוא לחזור לישראל כל כמה זמן במשך השנה. המצב של הילד מחמיר. הוא דורש כסף מאימו והיא כמובן לא מסכימה לתת לו. יש חשש שהוא יתחיל לגנוב או לסחור. הוא לא מקשיב לאמו כלל. באופן כללי הוא נראה ילד טוב אך הוא מאוד מבולבל. הוא התחיל ללכת לפסיכולוג. בינתיים הוא מזלזל בפסיכולוג אך ממשיך ללכת.אני המלצתי לאמא גם ללכת לפסיכולוג גם כדי להתמודד עם המצב שלה - בעלה הזניח אותה וגם ללמוד להתמודד עם המצב של בנה.האמא מתעקשת שלא בה הבעיה וממשיכה להאשים את בעלה בכל המצב. שכחתי לציין שאבחנו לו קשיי קשב והוא לא מוכן לקחת ריטלין. מדי פעם האמא מתפרצת בבכי ומחפשת עזרה אצל קרובי המשפחה ואני מאוד מבינה את המצוקה שלה אבל מצד שני היא צריכה להבין שגם לקרובי משפחה יש חיים משלהם ויש להם גם בעיות. היא חייבת לקחת יוזמה ולחפש דרכים כיצד לעזור לבנה. בנוסף לכך, יש לה בת נוספת בת 22 באנגליה. אני לא כל כך קרובה לבן דוד שלי אך אני יכולה לנסות לעשות משהו. אני מרגישה גרשות אשם שאני לא עושה משהו כדי לעזור לו אך אני מרגישה שאין לו כוחות נפשיים לעשות משהו וגם למשפחה שלי יהיה קשה להתמודד עם כך אינטנסיבית כי גם להם לא חסר בעיות. מה דעתכם?

נטלי שלום, את מתארת מצב משפחתי מורכב מאוד: משפחה מפוצלת בין אנגליה לישראל. נער עם בעיות התנהגות, סמים ומה לא. יש פסיכולוג בתמונה ואף הצעת לאם לגשת לפסיכולוג. נשמע לי שעשית מה שניתן לעשות ולכן אין סיבה ממשית שתרגישי רע עם עצמך או תחושי רגשות אשם. העזרה שהאמא צריכה היא יעוץ איך להתמודד עם הבן שלה. יעוץ שהיא יכולה לקבל אותו אצל פסיכולוג, או דרך השרות הפסיכולוגי-חינוכי באזור מגוריהם. בעיריות רבות ומועצות אזוריות רבות ישנה אפשרות להתייעץ גם לגבי בעיות סמים של בני הנעורים. המליצי לאם לפנות לשרותים הפסיכולוגיים באזור מגוריה כדי שיוכלו להכוון אותה הלאה. ובעיקר: אל תרגישי אשמה. את מתארת מצב שהינו מורכב גם לאנשי המקצוע. על אחת כמה וכמה לבני משפחה. בברכה, גדעון