זקוקה לעזרה

אני בת 26 נשואה ואמא טריה לתינוק בן 5 חודשים. אני סובלת מאוד מאוד מדיכאון לאחר לידה שבעצם התחיל הרבה לפני כמה שנים ופשוט גבר מאוד מאז שהתחתנתי והתחלתי לחיות חיים עם עצמאות כלכלית וזה הגיע לשיא אחרי הלידה. אני כל הזמן רוצה למות כל הזמן חושבת שאני לא רוצה לחיות, שקשה לי כל כך ושאף אחד לא ממש מבין אותי ולא לוקח אותי ברצינות. אני מרגישה שהמצב שלי רציני ואם לא אני עוד יעשה משהו לעצמי. אני מרגישה לכודה ושהתאבדות זאת הדרך היחידה שלי לגמור עם כל זה. אני לא רואה את היופי בחיים שלי, קשה לי להנות מעצם היותי אמא ואני רק רואה בזה את השלילי. אני מאוד רוצה התייחסות לזה, כי אני חושבת ברצינות לבלוע את כל הכדורים נגד דיאכון שיש לי בבית בבת אחת היום בלילה וגם כדורי שינה ופשוט לגמור עם זה. בבקשה עזרה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני לא רוצה להשאיר את הילד שלי יתום אבל אני מרגישה שאין לי שום מוצא אחר

שיראל שלום. אני יודעת שכשנמצאים בדיכאון העמוק הזה, מאוד קשה להאמין לאנשים שמנסים לעזור, וחושבים שאף אחד לא באמת מבין. מי שיכול באמת להבין הוא מישהו שהיה שם. הייתי בדכאון כזה, אמנם לא אחרי לידה אבל בהחלט כזה שגרם לי לא לרצות לחיות. כיוון שאת מבקשת עזרה, אני יכולה להגיד לך מה עזר לי. קיבלתי תרופה שאחרי שלושה שבועות החלה להשפיע וגרמה לי "להרגיש" קצת פחות. במקביל התחלתי בטיפול פסיכולוגי. אחרי שנה הפסקתי בהדרגה את התרופה והמשכתי בטיפול הרגשי. לא יאומן איך שזה עזר. היום אני חושבת כמה נורא היה אם הייתי פותרת לתמיד בעייה זמנית. כמה אנשים סובלים הייתי משאירה אחרי, והכי חשוב, כמה הנאות של החיים הייתי מפסידה. אז קשה אולי להאמין, אבל תני לזה צ'אנס. אני מחזיקה לך אצבעות ומאחלת לך חיים ארוכים ומהנים. אני בטוחה שמגיע לך! שמרי על עצמך. ענת

שלום שיראל דיכאון אחרי לידה היא חוויה קשה ביותר, אבל נשים רבות מספרות עליה בלשון עבר, אחרי שחזרו לחיים בריאים וטובים. כרגע את מתקשה להאמין בכך, אני יודעת. את חייבת לפנות עוד היום לקבל עזרה, ולבקש ממישהו קרוב (בעל, אמא, אבא, חברה) להישאר במחיצתך עד שתגיעי לפסיכיאטר. אם את מרגישה שאת יכולה לפגוע בעצמך הלילה, פני כבר עכשיו למיון בביה"ח הקרוב לביתך וספרי על תחושותיך. אל תישארי לבד. אני מאד מבקשת ממך לעדכן אותנו מה קורה איתך. דואגים לך כאן ליאת

אני מרגישה היום טוב יותר. אתמול הייתי אצל אמא שלי וישנתי אצלה. בכיתי המון וזה קצת עזר. אני מאוד רוצה לקבל עזרה כי הכדורים שאני לוקחת לא ממש עוזרים לי אני לוקחת פקסט שני כדורים ביום. חשבתי ללכת למיון כמו שהצעת לי אבל פחדתי שאם אני יעשה צעד כזה אז יאשפזו אותי בבית חולים לחולי נפש או שיגידו שאני לא כשירה להיות אמא ויקחו לי את הילד. אני מאוד מפחדת שזה יקרה, שאני אפנה לקבל עזרה ובסוף יצא מזה רק דבר רע. האם הפחד שלי מוצדק או חסר כל בסיס? מה עושים במיון לאנשים שבאים עם רצון להתאבד? איך מטפלים בהם? כמו שאמרתי היום אני מרגישה יותר טוב, אבל מי יודע מה יהיה מחר, ומחרתיים, קשה לי להפסיק לחשוב על זה ואני מפחדת ששוב אני ארצה להתאבד ולא יהיו לי הכוחות לעצור את עצמי ולא את הרצון לעזור לעצמי.