אמא דואגת.

שלום! אני אם לילד בן 7,8 שלומד בכתה ב' והמורה שלו הפנו אותנו לבדיקה נוירולוגית ע"מ לבדוק אם הוא לוקה בהפרעת קשב וריכוז (הוא איננו היפר-אקטיבי). האמת היא, שכבר בגן, הגננת הבחינה בשוני אצל בננו: כושר מילולי גבוה וידע עולם רחב, ויחד עם זאת - מתקשה לבצע את התכנונים שלו, לא בוחר פינה להיות בה בגן וכמו-כן, מרים ידיים מדי-פעם על ילדים. לכן לקחנו אותו לאבחון דידקטי ובעקבות כך להוראה מסייעת כהכנה לכתה א' וכמו-כן, לריפוי בעיסוק, כדי לטפל ברגישות התחושתית שלו, שחשדנו שהיא הגורם להתחככות הפיסית עם הילדים. יותר מאוחר ביקשו שנעשה אבחון פסיכולוגי וכך עשינו ולכן הוא עובד עד היום עם פסיכודרמטיסטית בנושא תקשורת עם הסביבה, ארגון ובהתחלת הטיפול היו גם פחדים, שבינתיים חלפו. העניין הוא שאני חושבת שצרוף של מצב רגשי-חברתי ירוד עם קושי בארגון, יכול לגרום מצב שייראה כמו קושי בריכוז ואיננו. החשש שלי היא מכך שהנוירולוגי "יוציא" אותו בעל הפרעת קשב וריכוז ע"פ המכתב של המורה למרות שאיננו כזה. אני רוצה לדעת מה בדיוק עושים בבדיקת קשב וריכוז, האם ישנן בדיקות פיסיולוגיות שניתן לעשות או רק משוחחים עם ההורים ועם הילד? תודה, דינה.

דינה שלום. לאחד מבני, המורה הציעה לעשות אבחון פסיכולוגי,(בגלל בעיה דומה, ילד פקח, מבין ויודע אבל הדבר לא בא לידי ביטוי בכתב, כך הוא יכול היה לדעת את כל חומר הבחינה, אבל בבחינה ענה על שאלה אחת מתוך 10) ) למרות שלדעתי לא היה בזה צורך, אבל עשינו, בכדי שלא לשאול את עצמנו שנים אחרי למה לא עשינו. בקיצור לפני האבחון שוחחנו עם הפסיכולוג של בית הספר, ואמרתי לו מה דעתי על קשיי הילד, אבל הוא ערך את האבחון במשך כמה פגישות, בפגישה המסכמת הוא אמר בדיוק את מה שאמרתי, אבל כמובן במלים מקצועיות יותר, כשאמרתי לו "זוכר את השיחה המקדימה שלנו?" אז הוא אמר "אני בדיעה שהאמא היא הפסיכולוגית הכי טוב של הילד" אבל איני מצטערת על האבחון, כך היתה לי אסמכתא כתובה למה שביקשתי עבור הילד (בחינות בע"פ, לשבת קרוב למורה, למרות גובהו) אז הצעתי לך, תסמכי על תחושותיך ,תחושות אם. את קיבלת את הכלים המתאימים, יותר מכל אחד אחר להבין את הילד שלך, את מכירה את סביבתו יותר מכולם. אם את מרגישה שהאבחנה של הנוירולוג לא מהימנה בעיניך, אל תהססי לקחת את הילד לנוירולוג אחר בלתי תלוי. אבל כך גם תעשי את כל מה שנתבקש ממך. ובגלל שיתוף הפעולה שלך, עם ביה"ס הילד יקבל את היחס הראוי .

אמא דואגת שלום איש מקצוע מיומן צריך לעשות אבחנה ברורה לגבי בעיות קשב. למעשה את לא יודעת מה הוא המקור ומה התוצאה. הפרעות קשב יכולות לגרום לקשיים נפשיים בהתמודדות. ולהפך. קשיים נפשיים יכולים לגרום להפרעות קשב. אבל אלו שני מצבים שונים לחלוטין וחשוב מאוד לאבחן מה קורה באמת. אם הפרעת הקשב היא משנית ונובעת מקושי רגשי, הטיפול הראשוני צריך להיות רגשי. אם הפרעת הקשב היא ראשונית, חשוב לטפל בה בצורה נכונה כדי למנוע את תופעות הלוואי. הבדיקה אצל הנוירולוג חשובה ואין סיבה לחשוב שהוא יגדיר את ילדך בעל הפרעת קשב אם אינו כזה. תמיד תוכלי לפנות לחוות דעת שניה, אבל חשוב להדגיש שצריך לגשת לבדיקות בלי דיעות קדומות אלא עם נכונות לגלות מהי באמת הבעיה ובעקבות זיהויה, למצוא את הטיפול המתאים והיעיל ביותר בהצלחה ד"ר אורן קפלן