הסתגרות בבית

שלום, אני מטופלת בלמיקטל 300 מ"ג ותרוקטיל 50 מ"ג בגלל הפרעת מצב רוח כנראה ביפולר II. היום אני רוב הזמן בבית. עובדת במשרה מאוד חלקית שלא מצריכה כמעט יציאה מהבית. אני נשואה אך אין לי חברים רק ידידים באינטרנט. פעם הייתי יותר יוצאת אבל היום אני חרדה מכל יציאה מהבית במיוחד אם זה למקום חדש או להכיר אנשים חדשים. רציתי לדעת אם המצב הזה הוא תקין. אם השהייה בבית וההסתגרות הממושכת היא משהו שצריך להדאיג אותי או משהו שאם הוא לא מפריע לי אז אין צורך בטיפול בו... אני פשוט הפכתי לטיפוס מאוד חרד וזה מה שמדאיג אותי... תודה, אושו.

היי, אנשים נבדלים אלה מאלה בצרכים החברתיים שלהם. מדברייך ניתן להבין שההסתגרות בבית נובעת מחרדה, ולאו דווקא מחוסר עניין באנשים. אני חושבת שמוטב ללוות טיפול תרופתי גם בטיפול פסיכולוגי (שיחות), שיוכל להקנות לך טכניקות התמודדות עם החרדה (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) שיאפשרו לך לחזור ולתפקד היטב גם מחוץ לבית. כדאי להתייעץ שוב גם עם הפסיכיאטר, ולספר לו על החרדה שהתגברה לאחרונה. מקווה ששילוב של תרופות ופסיכותרפיה יצליח לחולל את השינוי. כל טוב והרבה בריאות ליאת