גם לגבי הדחקה-

מצטרפת לשאלה על הדחקה- כיצד ניתן לברר תוך כדי טיפול האם באמת הזכרון הוא אמיתי או סתם דמיון? ז"א- גם אם מעבדים את הרגשות, לאו דוקא מגיעים למסקנה ברורה כלשהי, ובכלל-האם הוודאות משנה את התחושה לגבי אותו אירוע? האם ניתן לטפל בתחושות כה כבדות ועמוקות (של התעללות) גם אם לא יודעים כלל האם מדובר בדמיון או מציאות? (ז"א- האם זה אפקטיבי?) תודה מראש, לי

לי יקרה, אנא קראי את תשובתי לפרידה, ואם יהיו שאלות נוספות, חזרי לכתוב. חשוב לזכור שבחדר הטיפול, חשיבותן של העובדות נופלת מעוצמת חשיבותן בבית המשפט. אנחנו, כמטפלים, פחות עסוקים ב'נכונות' העובדות, ומשתדלים להתמקד בחוויה האישית, בפרשנות שניתנה לאירועים, ולהשלכות של אלה על איכות חייו של המטופל. מועדים לשמחה ליאת