מיחושים מלחץ

שלום רב! אני בת 38 אם ל3 ילדים נפלאים.לפני כחצי שנה עברתי ארוע לא נעים.החלו אצלי רגעים פתאומיים של חולשה.(ערכתי את כל הבדיקות שיכולות להיות).גם CT מוח, בדיקות דם, מבחן מאמץ יעוץ קריולוגי וכו. המיחוש הזה הוא פתאום לא התראה אני מרגישה רגע של חולשה על כל הגוף ודפיקות לב כמובן. בעבר הייתי מאוד נלחצת בוכה ופחדתי לצאת מתחומי הבית, רק לעבודה שאיני צריכהלנסוע... לאחר התייעצות עם הרפא משפ' סיכמנו שהמצב הזה כנראה מלחץ כמובן כככללל הבדיקות תקינות. (יש לי קצת MVP? אך אני במעקב לפי הקרדיולוג הכל בסדר. המחושים אלו עברו ועכשיו חזרו לקראת החגים לחץ בעבודה בבית וממש מדי יום אני מרגשה פתאום את החולשה. אני לא מחליפה צבעים בפנים בכלל אףצ אחד לא שם לב שמשהו עובר עלי אם אני לא אומרת. מלחיץ אותי מאוד כל התחושות אלו. יש לי איכשהו שליטה על זה.ביום של החג כל היום חשבתי שאני מקווה שאני ארגיש טוב וכמובן איך שעליתי לאותו הרגשתי חולשה כמו שמרגישים בחדר סגור. זה רקורא לי גם במעליות או כשהילדים חולים. אני ממשיכה לתפקד רגיל בכל המובנים אבל ברור שזה משפיעה על איכות חיי. שבוע הבא אני אמורה לנסוע לאילת לנופש עם המשפיחה וכבר חוששת שאני לא ארגיש טוב ואעשה הצגה לבעלי.אני רוצה לצאת מזה ומשתדלת לא להתייחס אך אני סובלת בשקט ומפחיד אותי שזה משהו אחר ולא עולים על הבעייה. היום שוב חזרה החולשה ריפיון בגוף באמצע עבודה כשני בישיבה מול מחשב.תחושה רגעית מאוד לא נעימה.היתכן שיש מקור למצוא את הסיבה? או אצטרך מכאן לחיות עם הדבר, כאשר לרופא המשפחה אין תשובות. הייתי רוצה יעוץ או כיוון. תודה וגח שמח. אישה מודאגת.

שלום אישה מודאגת, לאור הממצאים הרפואיים התקינים שתיארת, נראה לי נכון לפתוח ערוץ נוסף של עזרה - והפעם מהכיוון הפסיכולוגי. למרות שאי אפשר לאבחן את מצבך בפורום אינטרנט, חשוב שתדעי שהסימפטומים הגופניים שאת מתארת, וגם הרצון להימנע מיציאה מהבית, מוכרים היטב לפסיכולוגים שמתמחים בהפרעות חרדה. לכן, אני ממליצה בחום לפנות לייעוץ אצל פסיכולוג קליני, ולבחון את האפשרות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. המון הצלחה, אורנה ראובן-מגריל