היפוכונדריה - בעיה קשה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, אני בן 31 ורווק. לפני כ-3 שנים עברתי בדיקת דם פשוטה שהוזמנה ע"י רופאת העור שלי עבור בירור מסויים. התוצאות היו עם מספר ערכים גבוהים מעט מעל הממומצע מה שגרם לרופאה להתקשר אלי דחוף ולשלוח אותי מיידית לרופא משפחה שלי שהרגיע אותי ואמר לי להמתין עוד כמה שבועות ולבצע בדיקות חוזרות. לאחר מס' שבועות בבדיקות החוזרות מצבי חזר לנורמה. עד לנקודה זו הייתי יחסית אדיש למצבי הבריאותי ולא התייחסתי יותר מדי ברצינות לבעיות בריאותיות כל שהן. מאז אותו מקרה ועד חודש מאי האחרון (קצת פחות מ-3 שנים) אני חרד בצורה נוראית לבריאותי ולפי מיטב הבנתי סובל מהיפוכונדריה. הדבר מתבטא בבדיקות חוזרות ונישנות של גופי לגילוי סימנים מחשידים, כאבים פיסיים שגורמים לי לחשוב על מחלות נוראיות ביותר וכו' וכו' - התופעות מוכרות וידועות. אולם! אני בשום אופן לא חוזר לרופא שלי או לכל רופא אחר ובטח ובטח לא אלך לביצוע בדיקות כל שהן. אני כל כך חרד שמשהו נוראי יתגלה (שאני חלילה וחס חולה בסרטן, איידס וכו') ואני לא מוכן בשום אופן לפנות לקבל סיוע רפואי או ייעוץ לאור הטראומה ההיא. לאחר חודשים ארוכים והרבה התלבטויות פניתי לפסיכיאטרית שרשמה לי רסיטל 20 מ"ל (זה היה בחודש מאי האחרון). מאז כל המחשבות הנוראיות, החרדות, הדיכאונות וכו' פשוט הפסיקו!!! זה מדהים!!!! אני פשוט מרגיש אדם חדש!!! אבל מפעם לפעם התחושות המדאיגות חוזרות ומספיק שאני קורא כתבה כל שהיא על מחלה או משהו כזה ע"מ שאותן חרדות יחזרו אבל גם זה עובר לאחר זמן ממש קצר. האם עדיין רצוי לפנות לקבל טיפול פסיכולוגי ואם כן - מה סוג הטיפול המומלץ? עד מתי עלי להמשיך לקחת את התרופה שקיבלתי? נכון להיות הפסיכיאטרית שלי ממשיכה לרשום לי כדורים לאור העובדה שהם עוזרים לי מאוד. השאלה - עד מתי? מה המלצתך? תודה רבה!
חיים יקר, כמה טוב לשמוע שהצלחת להשתחרר מהלפיתה המוחצת של החרדה ההיא. להערכתי, איש מאיתנו אינו משוחרר לחלוטין מהדאגה לבריאותו, ובכולנו מתעוררת מידה זו או אחרת של אי שקט מול האפשרות של מחלה קשה. עם זאת, בשל אותו אירוע טראומטי, וכדי שלא תתפתח תלות ממושכת בתרופות או הימנעות חרדתית מפנייה לגורמים רפואיים, מוטב לשקול גם פסיכותרפיה (שיחות) לשיפור יכולת ההתמודדות עם איום פיזיולוגי או אחר. על העיתוי הנכון להפסקת הטיפול התרופתי מוטב להתייעץ עם הפסיכיאטרית, ובהמשך - אולי עם הפסיכולוג המטפל. רק בריאות ליאת