חוסר מוטיבציה לעשות דיאטה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

14/02/2001 | 13:11 | מאת: הגר

שלום, יש לי בעיה של עודף משקל (בין 5-7 ק"ג) באופן תמידי וזאת כתוצאה מתשוקה עזה במיוחד למאכלים מתוקים. (אני בת 46). מדי תקופה אני נמצאת בדיאטה ואכן משילה את אותם מספר קילוגרמים, אך הכל חוזר ושוב בגלל המתוקים למיניהם (עוגות, גלידה וכו'). שאלתי, מדוע פסיכולוגית איני מצליחה לעמוד בפיתוי למרות שהצד האסטתי מאד מאד חשוב לי ואני נראית מעולה (גם עם העודפים)?? עלי לציין כי לפני 10 שנים הפסקתי לעשן בכוחות עצמי - ביום בו החלטתי הפסקתי וזהו! (עישנתי חפיסה ליום). איך זה שלהפסיק לעשן היו לי את כוחות הנפש ולזלול לא??? מחכה לתשובה. בתודה ובברכה, הגר

לקריאה נוספת והעמקה
14/02/2001 | 17:33 | מאת: ד"ר דרור גרין

הגר יקרה, מי שימצא תשובה לשאלותיך יהפוך למיליונר. מה שאת מכנה בשם 'בעיה', הוא המצב הטבעי של חלק גדול מאוכלוסיית העולם המערבי. עודף משקל של 5-7 ק"ג אינו נחשב להשמנה קיצונית, ולעתים המאמצים הנדרשים להפחתת המשקל גדולים מן ההישג. הורדה במשקל דורשת מאמץ רב ונמשך, וכל סטייה ממשטר הדיאטה גורמת לחזרה למשקל העודף. אחת הדרכים לשמור על משקל מאוזן היא הקניית משטר אכילה סביר (לא דיאטה) לחיים, המותאם לצרכייך האישיים. כדאי שתפני לדיאטיקן/ית להתאמת התזונה הנכונה, תוך שילוב עם פעילות גופנית קבועה, כמו הליכה יומית. אני משער שכבר קיבלת עצות כאלו בעבר, ולצערי אין חידושים מהפכניים בתחום זה. מדוע היה לך כוח להפסיק לעשן ואינך מסוגלת להפסיק לאכול? משום שהרבה יותר קל ליצור שינוי קיצוני, מאשר שינוי הדרגתי. אלו שמנסים להפחית את כמות הסיגריות שהם מעשנים, תמיד חוזרים לעשן את הכמות הגדולה יותר. רק מי שמצליח להפסיק את העישון באופן מיידי, עשוי לשמור על ההישג לאורך זמן. לרוע המזל לא ניתן להפסיק לגמרי לאכול, ולכן קשה הרבה יותר לשמור על משטר אכילה מאוזן מאשר להפסיק לעשן. את מספרת שאת נראית מעולה, ושאת בת 46. אני חושב שאת צריכה להיות מרוצה מכך שאת נראית מעולה, ולהסכין לכך שלא תוכלי לחזור למשקל שהיה לך בגיל עשרים. זה טבעי, וזה לא אסון כל-כך גדול. בברכה, דרור גרין

15/02/2001 | 09:44 | מאת: הגר

לדרור, טלי,עדי, רוז ורונה שלום, המון תודה לכולכם על העיצות, העידוד וכו'. אנסה לשאוב מהם כוחות מחודשים ולנסות אכן לשנות את הרגלי ה"מגונים" ! אדווח לכם בהמשך.... הגר

14/02/2001 | 18:36 | מאת: טלי וינברגר

הגר שלום רב, לכל אחד מאיתנו יש את נקודות החוזק ואת נקודות החולשה. הצלחת להיגמל מסיגריות, ואת עומדת בכך כבר 10 שנים, דבר שנראה בעיני מדהים כשלעצמו. כמעשנת כרונית (לבינתיים) גמילה נראית לי בלתי אפשרית, הרבה יותר בלתי אפשרית מאשר למשל המנעות ממזון. אבל זה בדיוק עניין נקודות החולשה והחוזק. אצלך את מתארת תהליך של שליטה מוגבלת וקצובה בזמן לגבי מזון. מדי תקופה את מצליחה להוריד את הקילוגרמים העודפים, ואז שוב חוזרת לפיתוי אל המתוק. העניין בשמירה על משקל לאורך שנים הוא דוקא לא להימנע ממה שאוהבים, אך למצוא את הדרך לשלב את אותם מוצרים בכמויות מוגבלות בתוך התפריט הכללי, למשל: פעם בשבוע במקום ארוחת ערב אפשר לקחת מנת גלידה הגונה. או להחליט שמותר לך עוגה (לא משהו בחוש ותפל, אלא "עוגה אמיתית" פעם בשבוע במקום ארוחת צהריים. אלה הם כל מיני "טריקים" שאני מכירה מהרבה אנשים אחרים כיצד לשמור על משקל תקין ובכל זאת לא להימנע ממה שאוהבים. כמובן שניתן להוסיף עוד פעילות גופנית ולשלבה בתוך מערך החיים באופן קבע. זה בטוח רק יכול להועיל. בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה, והמון המון כוח! בברכה, טלי פרידמן

14/02/2001 | 19:24 | מאת: adi

להגר שלום, את צריכה להבין שזה מלחמה לכל החיים. אז אם את רוצה פשוט תבחרי לך משהו שאת יכולה לעמוד בו. עדי

15/02/2001 | 04:36 | מאת: רונה

אני מרגישה איתך הזדהות עצומה ! ! ! לא מצליחה להוריד בסביבות 7 ק"ג בעבר כבר הצלחתי פעמיים להוריד כ 17 ק"ג ... היה לי כח רצון והוא נעלם אני מאמינה שהאוכל הוא גם פיצוי במידה מסויימת מעין פינוק עצמי כי כייף לאכול הבעייה היא שאפשר להתעורר באמצע הלילה ולעבור דרך המקרר.... זו בעייה אמיתית איך מתמודדים אם זה??

15/02/2001 | 09:49 | מאת: הגר

שלום רונה, אני שמחה שאני לא "לגמרי לבד" במערכה זו! אבל סתם שאלה , מדוע את מתעוררת בלילות??? אני כ"כ עיפה מיום עמוס ומלא כך שבלילות אפילו המקרר לא מענין אותי. נסי לשכוח אותו ולשכנע את עצמך שהוא נעול לפחות בלילה! בהצלחה! הגר

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית