בת 34 מובטלת ובודדה

אחותי בת 34 גרה עם ההורים, אינה עובדת כבר מספר שנים מסתגרת בבית ונמנעת מקשרים חברתיים. כל ניסיונותי לעזור נדחו בצורה תקיפה. ברור לי שהיא זקוקה לעזרה מקצועית, אולם היא לא מוכנה לשמוע על כך. מה עושים? כציד שוברים את המעגל?

לאחות המודאגת, אכן סיפור עצוב. להסתגרות והימנעות כמו שאת מתארת יכולות להיות סיבות שונות. לעיתים קרובות מדובר בסוג מסוים של חרדה (חרדה חברתית, חרדה כללית, או אפילו התקפי חרדה חוזרים). יתכן שמדובר בדיכאון. ויש, כמובן, גם אפשרויות נוספות. לעיתים קרובות, אנשים מסוגרים ומפוחדים כלל אינם מודעים לעובדה שאפשר לעזור להם. לפעמים הם מתביישים, לפעמים חושבים שהם "משתגעים". לפעמים הדאגה והתוכחה של המשפחה הקרובה מעצימה את החרדה שלהם. במקרה של אחותך, לא ברור מוקד הקושי. אולי תנסי לספר לה על קיומנו? אולי הפנייה אלינו, באמצעות המחשב, תהיה פחות מאיימת עבורה? אשמח להיות לעזר, מכאן ליאת.

מצבי המשפחתי והמקצועי שונה מאד. אני מניחה שזה לא תורם לתקשורת בינינו (לעיתים קרובות היא מסרבת לשוחח עימי). אמי מלאה רגשות אשם ואחותי מנצלת זאת היטב. ברור לי שאחותי לא תפנה אליכם או לכל גורם מקצועי אחר, ומאידך אנו חשים שהיא זקוקה לעזרה .. האם ישנם מאמרים/ספרים העשויים לסייע? באילו אמצעים נוכל לרכוש כלים בכדי להתמודד עם הבעיה שמחריפה כמובן עם השנים?