התייעצות חשובה עם מנהלי הפורום בהקשר לאימי-חשוב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

06/07/2005 | 09:30 | מאת: 2c

בראשונה, אבקש להודות לכל צוות הפורום על העבודה הקדושה שאתם עושים, יישר כח. לא אחת נעזרתי בכם-ועל כך אני מודה לכם מקרב לב. היי, הייתי מעוניינת להתייעץ עמכם לגביי אימי. בת 69. בריאות תקינה. הבעיה היא שבערך לפניי כשנתיים (משוער) אבי ואני הבחנו בהתנהגות לא שגרתית שלה, והכוונה: 1. כל אדם שהיא פוגשת, אפילו אדם זר, היא מסוגלת לשוחח עימו שעות, תוכן השיחה על הכל מכל, על חייה האישיים, תוך שאלות על חייו. כך זה בערך עם כל אדם זר שהיא פוגשת - פשוט משוחחת שעות, ללא כל הגיון. לפניי מספר ימים, הכניסה לביתה אדם זר שהגיע למכור את מרכולתו (אבי נכח במקום) מאוחר יותר גם אני, והיא פשוט החלה לשוחח עימו מעל שעה, על המזל האסטרולוגי שלהם, יום ההולדת שלה. יש לציין שכל הדיבורים הללו עם אדם זר נראים מגוכחים ביותר לסביבה. שהריי עם כל הפתיחות בעולם, ואנחנו הריי ישראלים :) שום אדם לא יחל בשיחות נפש אם כל אדם שני שפוגע ברחוב. חשוב עוד לציין, שכשהוריי טסו לחול יחד עם קרובת משפחה, היא שמה לב לכך ושאלה את אבי בנימה לא פוגעת "אם הכל בסדר" מאחר שאימי החלה לדבר עם מוכר שני בכולבו, או כל מלצר. כאשר אבי פונה אליה, ומבקש ממנה לחדול, שהריי היא שמה עצמה ללעג, היא אינה מקשיבה לו וממשיכה בדיבור אינסופי.חשוב עוד לציין שהיא חגה מעל אותם נושאים בדיוק. 2. לעיתים, כאשר היא פוגשת אדם שלא ראתה תקופה מסויימת, היא לא מזהה במי מדובר. עליי לציין שנערכו לה בדיקות אצל אורולוגיות ע"י מומחה. בממצאי האיבחון לא נמצאה בעיית זיכרון כלשהי... 3. אבי ואני מרגישים שכאשר מדברים איתה היא שקועה במחשבות ולמעשה אינה ממש "איתנו" כאילו בוהה ועסוקה במחשבותיה שלה. מן ניתוק מהמציאות. אנחנו מדברים איתה והיא כמו לא מאופסת לחלוטין. אבי כל כך מתוסכל מהעניין, וגם אני (לא נעים מול הסביבה בעיקר מול אנשים מוכרים) ולאחרונה אני רואה אותו כל כך מרוגז, פשוט נמאס לו מההתנהגות שלה ששמה גם אותו במצב לא נעים (בסופר לדוגמא: מדברת עם קופאית על ענייניה האישית בו בעת שיש, תור... וכולנו מבינים מה המשמעות של זה בארץ, עם חוסר הסובלנות המשווע שגם כך יש לאנשים הממהרים) איני יודעת מה לעשות ולמי לפנות, האם לרופא המשפחה, חשבתי לפנות לפסיכולוג או האם עליי לפנות לפסיכיאטר לאיבחון. אודה לכם אם תוכלו לכוון אותי ולו במעט. אנחנו מיואשים לגמריי מהמצב. במיוחד לאור זה שאימי תמיד הייתה אישה חדה, אסרטיבית, שנונה, ולפתע אנחנו רואים צד שלא הכרנו, וקשה לשנינו להתמודד.

לקריאה נוספת והעמקה
06/07/2005 | 20:40 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

שלום, ותודה על המילים החמות... אני מסכימה איתך שיש צורך לאבחן את מצבה של אמך, לאור הסימנים המדאיגים שהזכרת (הפגיעה בשיפוט החברתי, קשיים בזיהוי, ניתוק בתשומת הלב). נראה לי נכון לפנות לרופא המשפחה שלה, ולבקש את עזרתו בהכוונה למספר בדיקות (בדיקה נוירולוגית, בדיקה פסיכיאטרית ועוד, כמובן לפי שיקול דעתו). אני מקווה שאמך ואתם תחוו שיפור במצב, בברכה, אורנה ראובן-מגריל

06/07/2005 | 20:56 | מאת: ליטל

אין בפי מילים... לקבל תשובה כל כך מהירה, וואו :) עזרת לי מאוד. אני מודה לך שוב מקרב לב על הכוונתך. המשך יום נעים

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית