הורים מדכאים

שלום רב, אני בת 29 ופשוט רוצה להתייעץ, לשמוע והכי חשוב להוציא החוצה. לדעתי ההורים פשוט דפקו לי את האופי. הגעתי למסקנה הזו מזמן אך הטמעתה נעשית משום מה בימים האחרונים. כל חיי ההורים שלי פשוט גרמו לי להרגיש נחותה, לא יוצלחית, מכוערת, טיפשה ועוד דברים שאמרו במהלך החיים. הדברים פשוט נאמרו לאחר כל מיני מקרים שקרו במהלך החיים, הם לא ממש חשבו על זה לפני שאמרו את זה, אני תמיד נעלבתי מאד ובלעתי את הצפרדע וכך כל פעם מחדש. פשוט עכשו אני מרגישה שהגיעו מים עד נפש. אני אדם עם הערכה עצמית שואפת לאפס, ביישנית עד אין גבול והכריזמטיות גם נוטה לאפס. אני לא יודעת מה לעשות ואיך לעלות מפה למעלה. זה משפיע על כל תחומי החיים שלי והורס לי הרבה דברים, בעיקר בעבודה. אני נשואה לבעל מקסים ומדהים ויש לנו ילד בן 9 חודשים, בעלי הוא מתחום הפסיכיאטריה (כמה אירוני...) אבל קשה לי לדבר איתו על זה, גם כי הוא חושב שההורים שלי הכי טובים בעולם. לדעתי מה שהם עשו זה פשוט התעללות רגשית בי ובאחי. גם אחי מרגיש כך והוא פשוט התנתק מהם טוטלית לפני כשנתיים והוא רק בן 20. חשוב לי לציין שהורי אנשים טובים, מקסימים אבל עלינו הם כאילו מוציאים את התיסכולים שלהם אולי כי שניהם בעלי תואר שני ואילו אני ואחי אפילו באונ' לא רוצים ללמוד. הרבה יותר קל לי להוציא את זה בכתב מאשר פנים מול פנים ואני לא יודעת מה לעשות עם זה, יש קורסים להעלאת הכריזמה? הביטחון? האמת שאין לי מושג במה אתה יכול לעזור אבל אני חושבת שאני צריכה עזרה.

ענת שלום, ההתמודדות שלך בתקופה זו הינה מורכבת: גם עם זכרונות הילדות וההורים של אז, כלומר שלך כילדה. אבל ובעיקר עם הדימוי העצמי ועם תחושות הביישנות, חוסר ההערכה העצמית והכריזמה הנמוכה. אילו לא גדלים גם כאשר יש בעל מקסים וילד מקסים. לדעתי את יכולה להפיק רבות מטיפול פסיכולוגי. טיפול שיעזור לך לעבד את החוויות השונות מול ההורים ובתהליך איטי יסייע , כך נוכחתי מנסיוני, בהעלאת הדימוי העצמי. ספרים וקורסים? אני פחות חושב שזה יסייע באמת.אל תחששי גם מהמצב של "אני לא טובה בלדבר על זה". זה נלמד עם הזמן ושוב להערכתי תוכלי להפיק רבות מטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, גדעון