דיסתימיה

שלום רב לכל הצוות! אני נמצאת במצב של דיכאון דיסתימי מגיל 18 ועד היום (אני בת 22 ). תמיד הייתי מופנמת וסגורה מאוד בחברה, לאט לאט יצרתי לי עולם משלי חשבתי לי שבסדר לי כך,אך ההדחקה עשתה את שלה. בסוף התיכון חשבתי להתאבד, אך לא היה לי אומץ לעשות זאת, במשך 3.5 שנים לא היה לי שמץ שאני בכלל בדיכאון, למרות שכמעט כל יום רציתי למות, וכל הזמן חיפשתי איזשהי מטרה או תקווה לחיות. השנה פניתי לרופא המשפחה שהפנה אותי לפסיכיאטרית, היא רשמה לי- פלוטין, רסיטל, ציפרלקס, וויאפקס. ( מינואר התחלתי עם הטיפול התרופתי) אף אחת מהתרופות לא עזרה לי באופן משמעותי. לפי הפורומים כאן הבנתי שבמקרה של דיסטימיה מומלץ מאוד לטפל בשיחות. הייתי מאוד רוצה לקבל מידע על טיפול קבוצתי, מה קורה בפגישות הללו, ואיפה אפשר לפנות לקבוצות כאלו באיזור המרכז. אני מודעת לכך שהדימוי העצמי שלי הוא מאוד נמוך, למרות שאני "עושה הצגה" והייתי רוצה לדעת עד כמה תרופות כמו- אדרונקס ואיקסל שמומלצות לדיסתמיה באמת יעזרו לי בצורה משמעותית. כרגע אני עובדת כקופאית, ואין לי שום רצון ללמוד ושום רצון לחיים בכלל. מידי פעם הריכוז שלי יורד בעבודה, אני מרגישה זלזול כלפי החיים או שאני עצבנית או שאני מדוכאת. אני נמצאת במצב הזה המון זמן, ומודעת לזה שגם כשיהיה סוף סוף שינוי הוא יהיה איטי מאוד,אבל בנתיים זה לא קורה. אני מאוד מבקשת את עזרתכם, אנא תפרטו לי מה עליי לעשות בכדי לצאת מהמצב הנוראי והמתמשך הזה, בתודה רבה מראש, המקווה לשינוי.

הי מאיה, למה דווקא טיפול קבוצתי ולא טיפול פרטי רק לכבודך? אני הייתי מנסה דווקא את הכיוון הזה בתור התחלה... אני מקווה איתך שתרגישי כל יום טיפה יותר טוב ושתמצאי המון סיבות להפסיק לא לרצות לחיות. קוקי

לקוקי! ראשית כל, תודה לך שאת תומכת ומעודדת, אני מרגישה כ"כ אבודה למרות שהמשפחה תומכת, כל תמיכה במצב הזה תעזור לי ובמיוחד ממי שעבר\עובר את זה אני אשמח מאוד לתגובות. בקשר לטיפול הפסיכולוגי,לקח לי המון זמן לגשת. לא בגלל שהתביישתי,אלא שכל הזמן שאלתי את עצמי- אם אני אלך לפסיכולוג, במה הוא יועיל לי? הוא הרי לא ישנה לי את האופי, הוא בסה"כ יהנהן ויחזור על דבריי אז אפשר גם לדבר עם אמא, או עם אחות. כשלבסוף נפגשתי עם פסיכולוג, פעם אחת הספיקה לי. בפגישה השנייה כבר לא היה לי מה לומר הרבה,וגם הוא בעצמו לא ממש דיבר. בקיצור אני לא בעניין הזה , במצב של דיכאון כזה אין לי מושג מה יעזור לי, אבל שיחות זה בטוח שלא. קוקי, שוב תודה על התמיכה והלוואי שהאיחול הטוב שלך יתגשם המקווה לטוב, מאיה....

שלום מאיה, אני מאוד מסכימה עם המחשבה שכדאי לשלב טיפול פסיכולוגי עם הטיפול התרופתי. במרבית המקרים של דיכאון והפרעות קשורות, שילוב שתי שיטות הטיפול עולה ביעילותו על טיפול בכל שיטה בנפרד. טיפול קבוצתי אינו השיטה הראשונה שהייתי חושבת עליה במקרה שלך. אני מציעה לנסות להיפגש שוב עם פסיכולוג העובד בגישה קוגניטיבית או בגישה דינמית. במקביל, הייתי מחפשת קבוצה המיועדת באופן ספציפי לאנשים בני גילך הסובלים מבעיות דומות. במידה ותאתרי קבוצה כזו, כדאי לשלב זאת עם הטיפול הפסיכולוגי הפרטני והטיפול התרופתי. בחיפושייך אחרי מטפל פרטני ואחר קבוצה, אני ממליצה לפנות למרכזים קהילתיים לבריאות הנפש באיזור מגורייך ולשירותי הייעוץ של האוניברסיטאות. בשני המקרים הטיפול יהיה במחיר מסובסד. את שאלותייך לגבי תרופות אני מבקשת שתפני באופן ישיר לרופא המטפל בך (זה יותר אחראי וגם יותר יעיל). בברכה, אורנה ראובן-מגריל