מסכנות

טוב, אז זה סיפור קצת ארוך. אבל אני רוצה לדעת אם יש לזה שם ברפואה הפסיכולוגית או הפסיכאטרית. איך קוראים לתופעה או לסנדרום, שאנשים מציבים את עצמם בעמדת ה"מיסכנים" או ה"חלשים"? היה לי חבר שהקשר איתו היה כל כך מסובך וגדוש שעד היום הוא לא עוזב נושאים מסוימים ולא משנה גם מה אני אומר, ברגע שאני מציגה את הצד שלי הוא עושה הכל כדי להיות הקורבן. כמעט עברתי התמוטטות עצבים בגללו והוא מציג את זה בתור טעות אבל ממשיך להראות מסכן. עברתי איתו דברים שבאמת, אני לא מאחלת לאף אחד, למשל, היה סיפור עם חוסר כנות - שהפריע לו משהו והרגשתי את זה, אז שאלתי מה קרה והוא אמר שכלום והוא סחב את זה שבועות וכל פעם התנהג בצורה ילדותית של החמצת פנים עד שזה התפוצץ והוא אמר לי מה הוא חושב וגם זה רק דרך ריב של שעות. הייתי ממש צריכה להוציא את זה ממנו בכוח. וזה קרה כמה פעמים. וריבים של שעות על גבי שעות וניתוחים וחפירות. שבשלב מסוים הגעתי לרעד ותלישת שיער. אני מודעת לזה שהקשר לא הלך, ואני יודעת שגם אני לא הייתי בסדר, אבל מזה לצאת כל פעם המסכן התורן? הוא מצב אותי בתור הרעה והוא המסכן שעשה טעויות אבל בשבילו זה לגיטימי. בשלב מסוים הוא אפילו החטיף לי פיזית, מרוב עצבים והוא טען שזה "בגלל מה שעשיתי לו". וכשאמרתי לו שילך לטיפול מבחינתו אמרתי לו שילך קיבינמט, אמרתי לו שזה יהיה טוב בשבילו אבל מבחינתו זו בושה. אני ארחיב אח"כ אבל בינתיים אודה לתשובות.

שלום נועה, אני מניחה שאפשר לקשר את התיאור שלך לכל מיני כיוונים אבחנתיים, אבל אינני רואה מהי החשיבות של אבחנה במקרה זה. תיארת קשר זוגי מאוד קשה, שכלל פגיעות רגשיות וגופניות, וכעת כל אחד מכם נשאר להתמודד עם השברים... אני חושבת שתצטרכי למצוא דרך פנימית לחיות עם מה שקרה, ולהרגיש בתוכך שאת לא היית "הרעה" הבלעדית בסיפור... זהו תהליך מורכב שהמיקוד בו הוא את עצמך, ופחות באבחנות הפסיכיאטריות של בן-הזוג לשעבר. בברכה, אורנה ראובן-מגריל