....

אני חייבת עזרה! נמאס לי כבר מהחיים שלי... נמאס לי שאומרים לי כל הזמן שאני נראית טוב, אך לא יודעים שבעצם אני מרגישה כ"כ שמנה כל הזמן... לא אוהבת את המראה שלי, מתביישת שיראו אותי, מפחדת ליזום קשרים עם בחורים, אוכלת כל הזמן ואז מתאמנת כדי להוריד... האוכל מהווה נחמה אבל מפנים אני מרגישה כה ריקנית! מרגישה ששום דבר לא מצליח לי, שאני אפס! אם זה בלימודים (אני בת 22), בא לי לפעמים למות... לא ממש, אלא מעין הרגשה של -"די כבר"! אני מרגישה צבועה כל הזמן, כל הזמן מצטיירת תמונה שהכל טוב אצלי, אך ההפך הוא הנכון... יש לי התעסקות אובססיבית באיך שאני נראית, כי אני שוקלת מעט יותר מבעבר, וזה מציק לי! אז פעם דיאטה היתה עובדת, אך היום, זה כבר לא עוזר! אני מרגישה שהשומן, גם מועט ככל שיהיה, מגן עלי, מהווה שילדה שמגנה עלי מפני החיים... אוחח, אמי לא מבינה למה אני עצבנית כל הזמן, וכשניסיתי לומר לה שאני זקוקה לעזרה היא הסבירה לי שזה סתם בראש שלי. אם אין לי את התמיכה שלה בעניין, אז מה אני שווה בכלל... הבן אדם שאני הכי קרובה אליו ולהפך, לא מאמין לי, ואף יותר מזה- אומרת לי שאני לא זקוקה לפסיכולוג או עזרה מכל סוג שהוא... שאני תמיד הייתי ואשאר בחורה עם משמעת עצמית, כזו שמתחברת לעצמה, כן בטח... אני חסרת ביטחון ובעלת דימוי עצמי ששואף ל0, זה מקשה על חיי, חיי החברה שלי נדפקים כי אני אפילו מתביישת לצאת עם חברים שלי או שיראו אותי, מתביישת להגיע לכיתה, תמיד נדמה לי שבוחנים אותי ומרכלים עלי... נמאס לי מהחיים שלי! מה לעשות????

ש יקרה, נשמע שאת נמצאת עמוק בתוך המצב אותו את מתארת. תוכלי לשפר את איכות חייך המון אם רק תפני לטיפול. אין שום סיבה שתרגישי כך ושתיסבלי ונראה שאת מבינה שטיפול יעזור לך. את בגיל שאת יכולה כבר להחליט בעצמך ללכת לטיפול פסיכולוגי, גם מבלי לשתף את אימך בתור התחלה. ואחר כך תוכלי לספר לה שאת בתהליך ושזה עושה לך טוב. אם אין באפשרותך כלכלית לממן טיפול - זכרי שדרך קופת החולים ניתן לקבל טיפול פסיכולוגי, ויש עוד מקומות כמו השירות הפסיכולוגי החינוכי או שירותי הייעוץ של האוניברסיטה, ואם את עובדת ורוצה - אפשר גם באופן פרטי. שיהיה המון בהצלחה!! קוקי

שלום ש, את מתארת הרגשה של ריקנות וזיוף מכאיב - מבחוץ הכל נראה בסדר, אך בפנים ישנם התלבטויות ופחדים. אני מאמינה שזו הרגשה שמוכרת להרבה מאוד אנשים מוצלחים ומתפקדים... טיפול פסיכולוגי דינמי הוא מקום מצויין להתחיל להתבונן בחוויה הפנימית המכאיבה הזו. אני מסכימה מאוד עם קוקי, שפנייה לטיפול יכולה להיות צעד עצמאי חשוב. בהצלחה רבה, אורנה