העברה למטפל

האם העברה למטפל נגמרת כאשר מבינים את המקור לה. פשוט העברה הזו "קורעת" לי את הצורה.ודי עייפתי ממנה.

(על משקל מה זאת אהבה...). אני חושבת שהתהליכים שמתרחשים בטיפול הם הרבה יותר עמוקים מאשר רק לקבל "תובנות". מהרבה בחינות טיפול הוא קשר מאד משמעותי, מאד קרוב, ולמרות שהתכנים שמגיעים לטיפול באים ברובם ממך, מעולמך הפנימי ומיחסים שיש לך עם דמויות בחייך, ועם אותן דמויות בתוך עצמך, יש גם את הקשר עצמו עם המטפל. להבין מה מקור הרגשות, יכול לעזור להתמודד איתם, ולעבור את התהליך ביחד, אבל חלק אחר של התהליך לא מצוי כלל בהבנה השכלתנית, אלא בעצם הקשר. ואז, לדעתי, הכאב לא מסתיים כ"מבינים משהו" בראש, אלא כשמשהו בפנים באמת משתנה, מתפתח, גדל. זה לא קורה כל כך מהר תמיד, נכון? האם את לפחות משוחחת על זה בטיפול? נראה לי שזה הדבר היחיד שאפשר לעשות. פעמים רבות הכרה ברגשות מאפשרת מנוחה מהם, ועיסוק בעוד רגשות ועוד רבדים שנמצאים מתחת לאותם רגשות. ואז יש קצת יותר איזון בין הרגשות הקועים האלה, לרגשות... קורעים אחרים :-)

יכול להיות שלעולם לא תתפתח העברה כלפי המטפל? האם זה מראה על חוסר בשלות? עודף בהגנות?

קיוויתי שתכתבי לי. בימים האחרונים נחשפתי לפורום שלכם ודי התחברתי למה שאת כותבת. עושה רושם שאת עוברת או עברת את אותו התהליך (טוב, לא ממש בדיוק). אני בטיפול כבר עשרה חודשים פעמיים בשבוע, ומהר מאד העלתי את הנושא בטיפול. פשוט אי אפשר היה להסתיר וגם אין ממש טעם. המטפל לא הסביר לי את עיניין ההעברה, את זה למדתי לבד מספרים שקראתי, ודי מקל עלי לדעת שזו תופעה ידועה. תודה שכתבת לי אני מוצאת את דבריך מרגיעים.

אני חושבת שבקשר קרוב ומשמעותי עולים רגשות רבים... אהבה, כעס, תלות, עוינות, חרדה, קינאה... הכל הולך ולפעמים בעוצמות די חזקות... אפשר לקרוא לזה העברה, אבל בעיני המילה הזאת היא רק כלי להתבוננות, להבנה. בסופו של דבר, את מצויה בתוך החוויה של הטיפול, ואני חושבת שזה הכי טוב שאת כמטופלת יכולה לעשות - להיות בחוויה, לשוחח עליה, להתמודד איתה (גם כשנהיה מאד קשה), לפעמים קצת להתפרק, ולדעת שזה תהליך דינאמי, ולא סטטי. אז בעיני התופעה האוניברסלית לא נקראת "העברה" אלא "התקשרות" או "העובדה שהקשר עם אדם שמכיר אותנו מקרוב ומטפל בנו נהיה משמעותי ומרכזי", או מותר, בעיני, גם להגיד אהבה. כי כשמישהו מקשיב לך, מקבל אותך, מנסה לעזור לך, מלווה אותך במקומות לא קלים, מתמודד איתך, וואלה - נראה לי שאפשר גם להגיד שאוהבים את האדם הזה... לא? :-) אז כן, נראה לי שזאת "תופעה" מוכרת, ואולי אפילו חשובה בתוך טיפול. אבל בזה אני כבר לא בטוחה... אולי יום אחד אני אבין את זה יותר.

דניאלה שלום העברה איננה אשליה. היא מבוססת על קשר אמיתי עם המטפל או עם כל אדם אחר שמעורר תחושות העברה, אלא שהתחושות הללו נזונות מקשר קדום, למשל להורים או לאנשים קרובים אחרים. לפיכך מודעות להעברה אינה מבטלת אותה אלא רק גורמת להבנה רבה יותר של מקורות העניין. זה עשוי לעזור כחומר גלם לטיפול כי פעמים רבות הבעיות הבין אישיות בהם עוסקים בטיפול קשורים לאותם יחסים היסטוריים עם דמויות קרוובת שהופנמו פנימה ומעוררות ציפיות ומשאלות בכל קשר משמעותי חדש שנוצר, כולל עם הפסיכולוג. בברכה ד"ר אורן קפלן