איך אני מאבחנת את הדיכאון שלי?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני סובלת מדיכאונות כבר 6 שנים מאז גיל ההתבגרות. אפילו שוחררתי מצה"ל אגב בעיית דיכאון קשה שממנה סבלתי בזמן האחרון. אימא שלי נוטלת תרופות נגד דיכאון כבר 10 שנים. אנחנו לא ממש קרובות אז היא לא סיפרה לי במה אובחנה. בכל מקרה אני חוששת שמה שהיה לה היא העבירה לי. הדיכאונות שאני סובלת מהם, אני לא שולטת על זה, אני פשוט נכנסת לדיכאונות מדברים קטנים, או שפשוט סתם פתאום אני מרגישה ריקנות מוחלטת ואו עצבות. אני רוצה להיותשמחה ואופטימית אבל אני ממשיכה להכנס לחרדות במיוחד משינויים ובנוסף יש לי חרדות מאנשים, אני מפחדת מאוד להכניס אנשים לתוך החיים שלי כי אני לא בוטחת באף אחד ופשוט הפכתי לאנטי סוציאלית . אני גם סובלת עקב כך מאינסומניה ובעבר הייתי פוגעת בעצמי אך הפסקתי כשהבנתי שזה לא מוביל לשום מקום. אני מפחדת ללכת לפסיכאטר ולקחת כדורים כי אני לא יודעת מה תהייה ההשפעה עליי. :(
אליס שלום יתכן שיש מרכיבים דיכאוניים שאפשר לשייך לאמא שלך, אבל זה לא יעזור לך הרבה כרגע להתמקד בנושא הזה. הדיכאון, אם קיים, הוא שלך לגמרי ואף אחד אחר לא יוכל לעזור לך להתמודד איתו מלבדך. ההתמודדות הראשונה היא לפנות לטיפול, הן בכלים פסיכולוגיים והן בכלים תרופתיים כדי לצאת מהמצב הזה ולהרים את חייך מהמקומות אליהם את נופלת. אני מצרף קישור למאמר על דיכאון הכולל בסופו גם כמה שאלונים לאבחון עצמי. http://www.psychologia.co.il/dep4not.htm בברכה ד"ר אורן קפלן