הפרעות אכילה

שלום, אני בת 20, גובה 1.73, משקל כמעט 48 אני מרגישה שמנה, ורוצה לרדת עוד 2 ק"ג לפחות. אני לוקחת חומר משלשל כבר כמה חודשים, ואני אוכלת מעט יחסית לאנשים אחרים. ניסיתי להקיא ולא הצלחתי.יש לי מחזור סדיר אבל בזמן האחרון אני מרגישה שינויים במחזור (לא מבחינת סדירות). לפני הצבא הייתי במשקל של 63 ק"ג לפחות. יש לי אנורקסיה? אני ממש מפחדת ללכת לטיפול לבד, ואין לי חברים שאני יכולה לבקש מהם שיבואו איתי, האם יש אפשרות לטפל בזה לבד?

אני לא יודעת אם יש לך אנורקסיה, אבל ברור שאת די מוטרדת מנושא האוכל והמשקל וגם פועלת בכיוונים בעייתייים (משלשלים, הקאות). לדעתי קשה מאד לטפל לגמרי לבד בבעיות שהן עמוקות. אני חושבת שבעיית אכילה מבטאת פעמים רבות קשיים עמוקים יותר במערכת היחסים של אדם עם עצמו. ולכן, אני חושבת שעזרה דרושה כדי להתמודד. האם מה שמפחיד אותך בטיפול הוא להיות בסיטואציה של "אחד על אחד" או רק עצם הפנייה למטפל? אני מעריכה שאם את זקוקה לעזרה בשלב הראשון של יצירת קשר עם מטפלת, תיאום פגישה וכו', את יכולה להיעזר בחברה או במישהו מהמשפחה (?) אבל בסופו של דבר בטיפול את מתמודדת עם עצמך - עם הדימוי העצמי שלך, עם הכאבים שלך, עם עצמך - ואת זה די קשה לעשות "ביחד". אולי זה גם הדבר שמפחיד כל כך? מה שכן, אולי ישנן קבוצות טיפוליות לטיפול בהפרעות אכילה? אני זוכרת שבעבר המליצו כאן בפורום. האם זה יהיה לך קל יותר? בכל מקרה, המסר שלי הוא לא להזניח. באותה מידה שדברים יכולים להסתדר מעצמם הם יכולים גם להתדרדר מעצמם, ובתור בחורה צעירה, כדאי לך לטפל עכשיו, ולא למצוא את עצמך עוד כמה שנים תקועה עם הפרעת אכילה שאת לא יודעת אפילו איך נהייתה לך. שלא לדבר על כך שאכילה לא סדירה, לקיחת משלשלים, והקאות פוגעות בבריאות ויחלישו אותך עם הזמן. זה בטוח לא דבר שאת רוצה לעשות לעצמך. (תחשבי על האחריות שיש לך כלפי אורלי העתידית... ) אז מבחינה מסויימת זה כן גורלי וחשוב לעתיד שלך איך תנהגי כעת. אם תתגברי על הפחד לקבל טיפול ועזרה, אני מעריכה שתצאי נשכרת ותצאי לחיים העצמאיים של אחרי הצבא כשאת במצב נפשי יותר טוב ויכולה להתמודד עם האתגרים של החיים, אם תזניחי את הבעייה, היא עשויה לעבור מעצמה (לפעמים זה קורה כך), אך זה לא בהכרח מה שיקרה.

אורלי שלום אינני יכול לתת לך אבחנה דרך הפורום אבל כפי שאת מבינה בוודאי המצב לא נשמע טוב. הכותרת שנתת להודעת היא הפרעת אכילה ומה שאת מתארת מתאים כמו כפפה ליד להגדרה הזו. את חייבת לפנות לטיפול, אין כל אפשרות לצאת מזה לבד. אני מציע שתשוחחי עם הוריך או אם אדם קרוב אחר שיעזור לך להגיע למקום המתאים. יש יחידות להפרעת אכילה במספר מרכזים רפואיים, למשל בתל השומר. כמו כן כדאי לפנות לפסיכיאטר כדי לבחון אפשרות לקבל תרופות נוגדות חרדה ודיכאון שפעמים רבות יכולות לעזור. זכרי שהפרעת אכילה באה לביטוי בגוף, אבל מקורה בנפש. כל עוד לא תטפלי במקור לבעיה, תשארי עם הפרעה קשה שעלולה לשבש את חייך בצורה קריטית. בברכה ד"ר אורן קפלן