חשש מהתעללות מינית בילדתי

ד"ר קפלן שלום, בתי בת 3 ו-3 חדשים והולכת לגן עירוני מספטמבר. לאחרונה היא סובלת לעיתים קרובות מגרודים ועקצוצים באיבר מינה, שמלוווים בבכי קורע לב. שאלתי אותה מספר פעמים ממה נובע הכאב ובאחת הפעמים אמרה כי היא "מתביישת להגיד". בשבוע האחרון היא חווה "סיוטים" בחלומותיה וחולמת על "אדם בחולצה לבנה" איתו אני משאירה אותה לבד (ביררתי איתה מי האדם והיא חוזרת ואומרת שזה "מישהוא שאני מכירה מהעבודה שלי והוא אומר שאת משיגה אותי ובגלל זה אנחנו נשארים לבד".) אין בסביבתה - לא בגן, לא בבית ולא אצל חברים אדם העונה לתיאור (גם השומר בגן הוא שומרת) אתמול בלילה היא שוב השתוללה וצעקה מכאבים, כששאלתי אותה מדוע היא ענתה שאחד הבנים, הגדולים ממנה בגן, נגע לה בפושפוש. שאלתי אם היא הורידה את המכנסיים ונתנה לו לגעת והיא ענתה שלא ושאמרה לגננת וזו מצידה רק ביקשה מהילד שלא יעשה זאת שנית - אני אגב לא שמעתי על כך מהגננת אלא רק מהילדה. חשוב לי לציין כי בילדותי עברתי חוויה של התעללות מינית מצד ילדות גדולות ממנה ואני מפחדת מאוד להעביר לילדתי את הפחדים שלי מהנושא כמו כן אני חוששת שאולי בגלל שאלותי היא מצאה "סיפור", כדי "להשביעה" את שאלותי אני נוטה מאוד להאמין לסיפורים שהיא מספרת והם בד"כ מתבררים כנכונים אני מאוד לחוצה ולא יודעת איך לטפל בזה בלי להשליך עליה את הפחדים שלי האם תוכל לתת לי מספר טיפים ודרכים להתחלה? תודה מראש

אני חושבת שאת צריכה לפעול בכל החזיתות. ראשית-קחי את הילדה לרופאת קופת-חולים שלכם והיא תבדוק את האיזור הכואב. אולי יש שם דלקת וכו'. , תוך כדי בדיקה הרופאה תוכל לשוחח עם הילדה ולשאלה שאלות על אודות הכאב. מתי כואב ואיך כואב. אז יתברר לך אם יש משהו רפואי וממה זה נגרם. אם יסתבר שאין- אז צריך לחשוב בכיוון הנפשי-רגשי. לא הזכרת את אבי הילדה ומקומו ,היחסים ביניהם והיחסים ביניכם. אני יכולה להגיד שהילדה נמצאת עכשיו ב'שלב הגניטלי'- העוסק באיברי המין, הגילוי שלהם והמחשבות והפנטזיות שיש לגביהם. יתכן שהיא עסוקה במשהו שקשור לזה שמפחיד אותה. וזה יכול להיות כל דבר, אפילו דברים שהמבוגרים לא תופסים כמפחידים. כלומר זה לא חייבת להיות פגיעה, בפנטזיה. העובדה שהיא מספרת על 'מישהו בעבודה שלך' ,דווקא רומזת לכיוון פנטזיה-יותר מאשר המציאות. מה גם שאת בודקת בגן-וכנראה אין מישהו כזה.לגבי הפגיעה ש א ת עברת בילדותך, אני חושבת שכפי שאמרת עלייך להגיע עם עצמך, בשיחות אולי ,לידיעה הכי עמוקה וברורה לגבי מה שאת עברת. כאשר הנושא-על כל הקושי שלו, יהיה יותר מעובד וסגור אצלך, הבת שלך תהיה פטורה מעירבוב ומהשלכות שלך עליה בנושא הזה.

תודה על התשובה. לגבי יחסי הילדה עם אביה. יחסיהם טובים מאוד והוא נמצא עם הילדים זמן שווה לזמני, אם לא יותר בתקופות לחוצות בעבודה. ילדי אוהבים מאוד את אביהם - הוא זה שאוסף אותם מהגן ונמצא אתם, לרוב, כשהם חולים. לגבי מה שאני חוויתי בילדותי - הייתי בעבר בטיפול בכמה מסגרות ואף אחד מן הפסיכולוגים שטיפלו בי לא הסכים לגעת בזה ולפתוח את זה כיוון שהדחקתי הכל ואני זוכרת רק שברי מידע. עם השנים למדתי לחיות עם הסיוטים אבל הסיוט קם לתחיה כשאני שומעת את הילדה הקטנה שלי מדברת כך.

רוני שלום אני מסכים עם דבריה של הכותבת הכותבת שצריך לפעול בכמה מישורים. אין ספק שאת צריכה לפנות לרופא הילדים לבדיקה, קודם כל בשביל לבדוק את מקור הגירודים והכאבים. הייתי מציע לך לשוחח עימו קודם להגעתכם למרפאה ולספר לו על חששך. כך הוא יוכל לבדוק את הילדה עם קשב רב יותר לאפשרות שהיא עברה תקיפה מינית. מעבר לכך את יכולה להתייעץ עם גורם מקצועי, למשל, ניתן לפנות לקו חם של ארגון שעוסק בייעוץ להורים בנושא התנהגות מינית חריגה בילדים צעירים טלפון 03-6477898 או במייל [email protected] בהקשר להתעללות שאת עברת באופן אישי, אני לא חושב שאלו דברים שחייבים להישאר חבויים בצורה כזו מתחת לפני השטח. לפי מה שאת מתארת הנושא לא טופל בעבר ועדיין משפיע על חייך כיום. אחת השיטות היעילות לטיפול בפוסט טראומה היא EMDR, תוכלי לקרוא עליה באחד הקישורים של המאמרים משמאל. בברכה ד"ר אורן קפלן