האם יש סיבה לדאוג לשיפוט ?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני בוגרת ולא ילדה . אימי נוהגת לשים פח קטן ומגעיל במקלחת בדיוק מתחת למברשות השיניים. כך גם פח האשפה במטבח מוצב מתחת לוו של המחבתות . אני מתריעה אותה שזה עלול ליפול לפח. אינני יכולה לכפות סידור אחר כי אני לא טיפוס שתלטן . ביום שלישי נפלה מברשת השיניים לפח שהיה מלא בשיערות ודברים מגעילים. זוהי היתה המברשת שיניים שלה שנפלה . יומיים לפני כן קניתי לה משחה לטחורים מהכסף שלי שאין לי. זרקתי לה את המברשת מדאגה מכל הלב שמברשת כזו תזיק לה . אין לי מצפון לתת לה מברשת כזו. הסברתי לה את זה והיא כועסת עלי ואומרת שהיא יכלה לנקות אותה . אני לא מאמינה שאפשר להוציא זיהומים גם אחרי הרתחה כפי שהיא אומרת שהיתה עושה כי המברשת נפלה לפח מסריח ואני לא יכולה להרשות לעצמי לסכן אותה. ביקשתי ממנה לקנות לעצמה מברשת חדשה, היא כועסת לא מצחצחת שיניים וגם החביאה לי את המברשת שיניים שלי. אני לא יודעת מה לעשות ומי צודקת ומה קורה כאן בכלל . אין לי כסף לקנות לה מברשת שיניים והיא גם אומרת שהיא זרקה לי את המברשת שיניים שלי. בכסף שהיה לי קניתי לה משחה לעור . במקרה של המברשת אין לי כסף והייתי מעדיפה שהיא תקנה חדשה כדי שתבין שלא רצוי לשים פח אשפה דווקא מתחת למברשות שיניים. זה אולי ישמע לכם בעיה טיפשית אבל כאן זה מפעיל מצדה רגשות כעס והיא לא רוצה לתת לי את המברשת שיניים שלי ואומרת שהיא זרקה לי אותה . אין לי היום במה לצחצח שיניים וגם מחר לא יהיה לי . האם לפי תיאור זה יש סיבה לדאוג שאולי לאימי יש ירידה קוגניטיבית בשיפוט ? ואם כן אז האם אפשר למנוע ירידה בשיפוט הקוגניטיבי או שירידה כזו היא בלתי נמנעת בגילאי החמישים אצל נשים ?
זה נשמע זוועה
על זה היתה ורדה רזיאל עונה: תעזבי אותה, במובן של: למה את ממשיכה לגור איתה?....
שלום אמילי, נראה לי שכן, דיי. עדי
אמילי שלום מה שאת מתארת נשמע בעייתי והשאלה המרכזית היא לא הדיאגנוזה של אמך אלא מה את אמורה לעשות במצב הזה. במידה ואמך מתפקדת ביום יום, כלומר, בסך הכל מחזיקה את הבית ואת חייה, גם אם יש דברים שאת אישית היית רוצה לשנות, אז לגביה אין הרבה מה לעשות. הסיכוי שהיא תפנה לטיפול בגלל השפעתך הוא נמוך למדי. במידה ותפקודה לקוי בדברים רבים עד כדי חשש לחייה או לדברים אחרים מהותיים, צריך לעשות משהו, למשל להתייעץ באופן ישיר עם עובדת סוציאלית בעיריה ולקבל עצה. רוב הסיכויים שהמצב הוא כזה שאמך בסך הכל מתפקדת ולא ניתן או רצוי להכריח אותה לקבל טיפול בכפיה. במצב כזה הבעיה היא היחסים ביניכם והעובדה שאת מתגוררת איתה וצריכה לעבור את הסצנות שאת מתארת. אם אין לך כסף לקנות מברשת שיניים אני מניח שאין לך בוודאי כסף לשכור דירה במקום אחר. זה מתחיל להתקרב לשאלה המהותית מה קורה לך עם החיים שלך וכיצד את יכולה להביא אותם למצב יותר עצמאי בו לא תצטרכי להיות מושפעת מהקפריזות של אמא שלך והאופן בו היא מנהלת את חייה. אותה לא תצליחי לשנות, תגובותיך עלולות כנראה רק להקצין את המוזרות של התנהגותה. לכן נסי לבדוק כיצד את יכולה לטפל בעצמך ולהביא את המצב למקום יותר טוב עבורך. בברכה ד"ר אורן קפלן