טיפול פסיכולוגי\פסיכיאטרי

שלום, אני בת 25, adhd+odd, משתמשת במינון גבוה של קונצרטה (בפיקוח של פסיכיאטר)לטיפול ב- adhd, שגם עוזרת לי בשליטה בהתנהגות, ומונעת ממני התפרצויות זעם ותסכולים. עם זאת, למרות שיש פחות סיבות לתיסכול ואני מצליחה לעצור את עצמי, סף התיסכול נשאר נמוך וכשנגרם לי תסכול אני חשה זעם רב שמתפתח במהירות, למרות שאני היטב מבינה שאין בכך הגיון. כל זה אופייני ל- odd (oppositional defiant disorder, ואני שולטת בהתנהגות ולא מגיעה לאלימות מילולית\פיזית כבעבר, אבל מה יכול לעזור להפחית זעם ומה גורם להתפתח מלכתחילה? איפה עובר הגבול בין טיפול פסיכולוגי בבעיה לטיפול תרופתי? בתודה מראש, שחר

שחר שלום את מתארת בדבריך סוגים שונים של אבחנות שכנראה שמעת אותן שוב ושוב. אני מתאר לעצמי שהן גם מספרות משהו עליך ועל מה שעובר עליך. עם זאת, אלו רק כותרות ואינן מספרות את הסיפור האמיתי והאישי שלך. התרופות יכולות לתרום כדי למתן את ההיבטים הביולוגיים של מה שקורה לך. עם זאת, את ההיבטים הרגשיים, את המחשבות שעוברות לך בראש, את דפוסי הפעולה האוטומטיים שלמדת עם השנים, כל אלו אינם נגישים לתרופות ולכן נדרש הטיפול הפסיכולוגי. שילוב של פסיכותרפיה עם תרופות עשוי להיות הפתרון הנכון ביותר עבורך. בברכה ד"ר אורן קפלן