חרדה קיצונית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בני בן ה 14 סובל מחרדה קשה שעוצרת,פוגעת ןמדרדרת אותו בכל תחום. הילד מסרב לקבל זריקות, לעשות בדיקות דם וכו ... כתןצאה מזה נמנה ממנו טפןך רפואי בבעייה רפואית אחרת שמאד מעקה עליו. בחודשים האחרונים זה התרחב גם לחרדת בחינות לאמרות היותו תלמיד מעולה הוא מתדרדר במהירות. דימוי עצמי נמוך תסכול וכעס וכנראה תחושת אין אונים - דיכאון. בעיית אכילה וצמיחה לגובה. ניסנו היפנוזה בוולפסון - נכשל על הסף, ניסנו טיפולים פסיכולוגים אצל 2 שונים וגישות טיפול שונות - נכשל. אשתי לשעבר עצרה חשבה שהילד צריך לבוא ולבקש/לרצות עזרה - אך חלף זמן יקר והילד רק מדחיק את הבעיות - אולם התעוקה והעומס שהוא נושא בלתי אפשריים - הילד בסיכון בקשה בקשה מישהוא שיעזור - זה דחוף !!!! תודה א.
גם אני כשהייתי בן 16 סבלתי מחרדה כל כך קיצונית שלא הייתי מסוגל לצאת מהבית או אפילו מהמיטה יום אחד הלכתי לפסיכיאטר שנתן לי תרופה בשם קלונקס שהיא נגד חרדות התחלתי מחצי מיליגרם והגעתי ל-4 תוך פחות מחודש מצבי השתפר במהירות ללא תופעות לוואי וכעט אני אפילו משרת בצבא בתור חייל קרבי עצתי היא נסו את הכדור הזה אני יכול להישבע שהייתי במצב הכי חרדה שיש ויצאתי מזה וזה גם הכדור הכי טוב נגד חרדות בהצלחה
א. שלום לפי מה שאת מתארת לא מדובר בבעיה ממוקדת אלא בסדרה של בעיות שונות שמצטברות יחדיו לפגיעה בתפקוד. זה כולל פוביות שונות אבל גם קושי עם דימוי עצמי, כעסים וכו'. במצב כזה יש צורך בטיפול מסודר לאורך זמן שילווה את הילד. עם זאת, במידה והוא מתנגד ולא מעוניין אי אפשר להכריח אותו וגם אם מכריחים הטיפול הופך ללא יעיל. מנסיוני, במקרים כאלה כדאי להתחיל בטיפול משפחתי שבו מגיעים עם הילד גם ההורים ואולי בני משפחה אחרים. בתוך המסגרת הזו יהיה אפשר לתת לילד הרגשה שכולם איתו באותה סירה ותומכים בו, שלא הוא היחידי שיש לו בעיה, ולמעשה לפי מה שאת מתארת זה גם נכון, כל המשפחה נמצאת כעת בבעיה, גם אם הוא נמצא במוקד. יש לקוות שתוך כדי הפגישות המשפחתיות אפשר יהיה לראות שינוי בהתייחסותו הכללית של הנער לטיפול מקצועי וכך יהיה אפשר להתחיל להתקדם. צפי בכל מקרה לתהליך ארוך שדורש סבלנות מרובה. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
